נערכים לאבולה

לנוכח החשש הגובר במערב מהתפשטות האבולה, גם בישראל החליטו לא לקחת סיכונים - גם אם הסיכוי שהאבולה תגיע לכאן משלוש המדינות הנגועות במערב אפריקה קלוש.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אתמול דיון בנושא התפשטות הנגיף. זהו הדיון השני שקיים רה"מ בשבועיים האחרונים וגם הוא עסק בבדיקת ההיערכות של רשויות המדינה למקרה של הגעת חולה בנגיף לישראל. בדיון השתתפו נציגים של משרדי הבריאות, התחבורה, הפנים, החוץ, המשפטים, רשות שדות התעופה, משטרת ישראל וצה"ל. הוחלט לשים דגש על תשאול נוסעים שיגיעו מליבריה, מגינאה ומסיירה לאון - מדינות שהמגיעים מהן בעלי סיכון גבוה להפצת המחלה. התשאול יתבצע בכל מעברי הגבול. 

"מדינת ישראל נערכת על מנת לעצור ככל האפשר כניסה של חולי אבולה לגבולותיה, כחלק מהמאמץ שאנחנו עושים כדי להגן על הגבולות בכלל מפני מסתננים בלתי חוקיים ומפני טרור", אמר נתניהו, "מדובר במגיפה עולמית ואנחנו משתפים פעולה עם מדינות אחרות, ונוסף על השמירה על הגבולות שלנו אנחנו נוקטים שורה של צעדים כדי לבודד חולים, אם יגיעו, וגם כמובן לטפל בהם במערכות הבריאות שלנו. אנחנו מקווים שלא יהיה צורך בזה, אבל אנחנו נערכים לקראת כל האפשרויות". 

מנהל נתב"ג שמואל זכאי אמר כי כבר החלה "פריסה מאוד רחבה בכל מעברי הגבול שהתכלית שלה לאתר ולמנוע כניסה של נוסעים אשר נגועים במחלת האבולה". 

"אין מקום לפאניקה"

בתרגום למעשים, מדובר באיתור ובהקצאה של מקומות שאליהם יועברו נוסעים החשודים כחולים. בטרמינל 3 בנתב"ג, למשל, הוקצה חדר בתוך המרפאה. ברשות הדגישו כי מספר הנוסעים הנכנסים לישראל מליבריה, מסיירה לאון ומגינאה הוא זעום ביותר. "זה לא כמו שפעת החזירים, שעוברת באוויר, אלא מחלה שעוברת במגע עם נוזלי גוף, כך שאין פאניקה ואין צורך בהיערכות גדולה", נמסר מהרשות. 

בה בעת, במשרד הבריאות בודקים אפשרות לתשאל את כלל הנוסעים המגיעים לנתב"ג ולא רק את אלה המגיעים בטיסות המשך משלוש המדינות המערב־אפריקניות הנגועות. כעת בודק המשרד אם להשתמש בנתב"ג במכשיר אוטומטי שמסוגל לזהות נוסע עם חום, כדרך לאתר מקרים חשודים. "בשלב זה ניתן עלוני מידע לנוחתים מאותן מדינות ונקבל את הפרטים שלהם", הסביר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' ארנון אפק, "אנחנו בודקים את המכשירים הקיימים למדידת חום ובודקים אם יש מקום להשתמש בהם בישראל. הוצאנו הנחיות מקצועיות לבתי החולים ואנחנו ממשיכים לעדכן אותן לאור הדיווחים מהעולם. הנחיתי את בתי החולים לבצע תרגילים ולבחון את המערכות שלהם".

במוצאי שבת התקיימה ישיבת תיאום בין ישראל לרשות הפלשתינית בנוגע למוכנות להתמודדות עם המגיפה. הפגישה נערכה במסגרת הוועדה האזרחית המשותפת בהובלת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף יואב מרדכי, ובהשתתפות פרופ' אלכס לבנטל ממשרד הבריאות, נציגי הרשות הפלשתינית מאזור יהודה ושומרון ומרצועת עזה ונציג ארגון הבריאות העולמי ברשות. בפגישה הועברו עדכונים בין כל הצדדים וסוכם כי יתקיימו חילופי מידע במסגרת פגישות עתידיות. 

בהכנת הידיעה השתתפו שלמה צזנה, אילן גטניו ומיטל יסעור בית־אור

•   •   •

שאלות ותשובות 

האבולה: דרכי הדבקה מועטות, שיעורי תמותה גבוהים

מהו נגיף האבולה?

מדובר בנגיף שגורם למחלה המורגית, כלומר גורמת דימום. הנגיף אובחן לראשונה באפריקה ב־1976. ככל הנראה מי שנושא את הנגיף הם עטלפי פירות, שאצלם הוא אינו מתפתח למחלה. ישנה תיאוריה, שלפיה העטלפים מעבירים את הנגיף לפירות ובני אדם או קופים שאוכלים את הפרי הנגוע נדבקים וגורמים להעברה של הנגיף.

כיצד ניתן להידבק באבולה?

אי אפשר להידבק דרך האוויר אלא רק במגע קרוב עם נוזלי גוף. המחלה מועברת לאחר מגע ישיר עם בני אדם או בעלי חיים חולים או מתים ועם הפרשותיהם או עם נוזלי גוף שלהם. אפשר להידבק גם משימוש במחטים מזוהמות. גם לאחר הבראה ממחלת האבולה, עשוי אדם להפריש את הנגיף בנוזלי הגוף במשך חודשיים. 

מהם תסמיני המחלה? 

היא מתחילה כמחלת חום עם חולשה קשה, כאבי שרירים, ראש, גרון ובטן, ועם שלשול והקאה. הסימפטום שמעורר את עיקר החשדות בציבור הוא דימומים פנימיים וחיצוניים, שמתפתחים בחלק מהחולים לפגיעה כלייתית, פגיעה בכבד, פגיעה נוירולוגית וכשל רב־מערכתי עד למוות.

למה פתאום התפרצה המחלה?

לאורך השנים נגיף האבולה גרם להתפרצויות קטנות. ההערכה היא שגם הפעם ההתפרצות היתה בקרב מעט אנשים, אך התפשטה בשל שילוב של התפרצות במדינות שבהן שירותי הבריאות לא מפותחים לצד טקסי קבורה שבהם ישנו מגע קרוב עם המת.

האם אדם שנדבק יכול להירפא?

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ־45 אחוז מהחולים בהתפרצות הנוכחית החלימו. אין כרגע טיפול למחלה והטיפול שניתן לחולים הוא טיפול תומך בלבד. בארה"ב מנסים להשתמש בנוגדנים כנגד הנגיף וישנם חולים בודדים שקיבלו את הטיפול, אך זהו טיפול מוגבל שלא מתאים להמוני חולים ובינתיים לא הוכח כיעיל. הדרך למנוע התפשטות של המגיפה היא לנקוט אמצעים של מניעת זיהום: בידוד החולה ושימוש באמצעי מיגון.

האם יש סיבה לבהלה בישראל? 

בהחלט צריך לחשוש, כי כשיבוא המקרה הראשון נצטרך להתמודד עם מחלה מידבקת מאוד וקטלנית מאוד. עם זאת, הסיכוי להתפשטות המחלה קטן מאוד, אם בכלל, משום שהמערכת יעילה וטובה וישנם אמצעים לבידוד של חולים. אם משווים את מספר האנשים שנדבקים באבולה למגיפת שפעת, זו מגיפה מאוד מצומצמת. בשפעת יש מיליונים שנדבקים בתוך זמן קצר והמגיפה, להבדיל מאבולה, עוברת גם באוויר. הדבר המפחיד לעומת שפעת הוא אחוזי התמותה הגבוהים מאוד. 

התשובות באדיבות פרופ' אלון מוזס, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות בהדסה ירושלים, ושירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו