"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניווטו אל הנובל

הוכרזו זוכי פרס נובל לרפואה, בהם בני זוג חוקרים • רשמו תגליות בנוגע לתאי מוח הקשורים להתמצאות במרחב • ישראלי שעבד עימם: "הם חושבים פשוט, אך פותרים בעיות סבוכות"

,עודכן
החוקרים אדוארד מוזר, מיי־בריט מוזר ואוקיף // צילום: אי.פי // החוקרים אדוארד מוזר, מיי־בריט מוזר ואוקיף

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שלושת זוכי פרס נובל לרפואה, שהוכרזו אתמול, יזכרו היטב את הדרך הארוכה אל ההישג: הם הגיעו אליו בזכות תגליתם בנוגע לפעילות תאי מוח הקשורים להתמצאות במרחב. הזוכים - ג'ון אוקיף מהקולג' האוניברסיטאי של לונדון, ובני הזוג מיי־בריט ואדוארד מוזר מאוניברסיטת טרונדהיים בנורבגיה - הם הראשונים בשרשרת ההכרזות על הזוכים לשנה זו, שתימשך בשבועיים הקרובים.

צילום: רויטרס

את הרכיב הראשון במערכת ההתמצאות החיונית הזו מצא החוקר ג'ון אוקיף. בשנות ה־60 הוא תיעד פעילות באזור ההיפוקמפוס במוחן של חולדות וגילה תאי עצב שהיו פעילים רק כאשר החולדה נמצאה במיקום מסוים. הוא טען שפעילותם יוצרת מפה פנימית של הסביבה, ולתגליתו היתה השפעה משמעותית בהבנה כיצד המוח יוצר התנהגות במרחב.

צילום: אי.אף.פי

30 שנה לאחר מכן גילו בני הזוג מוזר את מה שמכונה "תאי הגריד" (Grid Cells), ואת תפקידם בהתמצאות המרחבית ובזיכרון המרחבי. אולי שלא במפתיע, קיים כאן גם קשר ישראלי: פרופ' משנה דורי דרדיקמן, איש הטכניון, הכיר את השניים. "הם אנשים צנועים, שחושבים פשוט אבל יודעים לפתור בעיות סבוכות", אמר, "הם יודעים לשלב עבודה תיאורטית במחקר הניסויי שלהם - הם ניסיונאים מעולים". דרדיקמן השלים את הפוסט־דוקטורט שלו אצל בני הזוג מוזר במרכז לחקר הביולוגיה של הזיכרון באוניברסיטת NTNU שבטרונדהיים, נורבגיה. "זהו אזור חשוך ומושלג מאוד", הדגיש, "אבל בני הזוג מוזר משרים שם אווירה משפחתית ונעימה שמושכת לשם הרבה חוקרים. את המעבדה שלי כאן בטכניון הקמתי ברוח המעבדה בטרונדהיים".

גם ד"ר נחום אולנובסקי ממכון ויצמן מכיר היטב את הזוכים. לפני שבועיים נפגש איתם בכנס שבו קיבלו פרס אחר, ואף שיתף עימם פעולה במחקר. לדבריו, "מד מרחק ומצפן זה מה שצריך כדי שנוכל לנווט. הם מצאו את המנגנון ואת דרך הפעולה שלו. השלושה נתנו מסגרת להבין את מה שקורה בהתמצאות במוח. עשרות אלפי מאמרים נכתבו בנושא בעקבותיהם".

את הפרס הכספי - המחאה בסך 10 מיליון קרונות (כ־1.5 מיליון דולר) - יקבלו השלושה ממלך שבדיה בטקס שייערך בשטוקהולם בדצמבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר