"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הורים נגד בתי ספר: גובים אלפי שקלים בשנה

היום הוגשה עתירה לבג"ץ נגד האישור של משרד החינוך לגבות אלפי שקלים מהורים בבתי הספר

,עודכן
צילום: יהושע יוסף (אילוסטרציה) // כמה גובים מההורים בבתי הספר?

הוריםוארגונים חברתיים עתרו לבג"ץ בדרישה שמשרד החינוך יבטל את החוזר לשירות פרטי בתשלום, המאפשר גביית תשלומי הורים מופקעים בבתי ספר, באופן שגורם להפרדה בתוך מערכת החינוך הציבורית, בין הורים שיכולים לשלם אלפי שקלים בשנה, ובין אלו שלא.

העתירה הוגשה ע"י 12 הורים מאשדוד ומנס ציונה, המצביעים על הפגיעה עקב הקמת בתי ספר ייחודיים בתשלום, במוסדות החינוך בהם לומדים ילדיהם, יחד עם עמותת ידיד, הלה למען החינוך בשכונות ועיירות הפיתוח, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה והאגודה לזכויות האזרח, המיוצגים ע"י עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך באוניברסיטת חיפה.

העותרים דורשים לבטל את האישור של משרד החינוך לגבות תשלום על הארכת יום הלימודים בהיקף שכמעט מכפיל את השעות, וכן תשלום עבור למידת מקצועות מוגברים לבגרות. העותרים טוענים כי תחת לחץ שהפעילו הורים, מאפשר משרד החינוך קידום תהליכי הפרטה.

הורים שאינם עומדים בתשלום נדחקים החוצה

כתוצאה, הורים נדרשים לשלם סכומים המגיעים לכ-8000 ₪ בשנה, שעה שהורים שאינם עומדים בתשלום נדחקים החוצה. כך נוצרות במערכת החינוך שתי מערכות חינוך נפרדות - האחת למעוטי יכולת, והשנייה לתלמידים ממשפחות בעלות יכולת כלכלית אשר ישלמו עבור החינוך האיכותי.

סיון אוחיון, אם לתלמידה בביה"ס שז"ר באשדוד: "מדיניות משרד החינוך והעירייה הפכה את ביה"ס השכונתי שבו לומדים ילדי לבית ספר ייחודי שגובה כעת שכר לימוד גבוה. אנחנו, ההורים שגרים בסמיכות לביה"ס ולא יכולים לעמוד בתשלומים, מוגדרים כ'טפילים' וסובלים מרדיפה. מרבית הורי השכונה כבר נאלצו להעביר את ילדיהם לבתי ספר אחרים, רחוקים יותר".

עו"ד הרן רייכמן, המייצג את העותרים: "חוזר מנכ"ל משרד החינוך מעניק גושפנקא, ללא הסמכה, ליצירת שתי מערכות חינוך: האחת לבעלי יכולת, והשנייה למי שידם אינה משגת. אנו תקווה כי ביהמ"ש יבהיר למשרד החינוך כי זכותם של כלל ילדי ישראל לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, בלי קשר ליכולת הכלכלית של הוריהם".

"יש פער בלתי נתפס בין האמירות בדבר חשיבות השוויון וצמצום הפערים, לבין המדיניות המעשית, המעמיקה פערים חברתיים-כלכליים וזונחת את השכבות המוחלשות ואת תושבי הפריפריה."

המלצות לקראת סוכות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר