דוח: הישראלים חיים יותר - ולא ממהרים להתחתן

צעירה - אבל מזדקנת במהירות. השנתון הסטטיסטי לשנת 2014 שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה, כי שיעור הגידול באוכלוסיה היהודית בשנת 2013 עמד על 1.9%, ירידה משמעותית לעומת שנות ה-80 בהן עמד שיעור הגידול על 3%. על פי הערכות, אוכלוסיית ישראל תגיע בשנת 2035 ל-11.4 מיליון שני אדם.

תוחלת החיים בישראל ממשיכה לעלות

עוד עולה מהנתונים, כי תוחלת החיים ממשיכה לעלות. בממוצע, חיים ישראלים 82.1 שנים. תוחלת החיים של גברים עומדת על 80.1 שנים והיא הרביעית בעולם. מאז שנת 1980, עלתה תוחלת החיים ביותר מתשע שנים לגברים ולנשים. אוכלוסיית ישראל נחשבת צעירה יחסית לעולם המערבי, כשאחוז הילדים בני 0-14 שנים היה 28.2% בהשוואה ל-18.8% שהוא הממוצע בקרב מדינות ה-OECD.

אחוז בני 65 ומעלה בישראל הוא 10.6%, זאת בהשוואה ל-15% בעולם המערבי. עם זאת, מגמת ההזדקנות נמשכת: יותר ויותר ישראלים מגיעים לגבורות וחלקם של בני 75 ומעלה גדלה ל-4.9%  בהשוואה ל-3.8% בראשית שנות ה-90. חלקם של היהודים בני 75 שנים ומעלה הגיע ל-5.9% בהשוואה ל-4.4% בראשית שנות ה-90. מחצית מאזרחי ישראל הם בני 25.6 שנים ומטה לעומת 27.6 שנים בשנות ה-2000. מחצית מהגברים הם בני 28.6 שנים ומטה ומחצית מהנשים הן בנות 30.7 שנים ומטה. הגיל החציוני של הנשים גבוה יותר בגלל שהן מאריכות חיים יותר מהגברים.

לא ממהרים להתחתן

מהנתונים מתברר כי הישראלים, בעיקר הישראליות, לא ממהרות להתחתן ודוחות את גיל הנישואין הראשונים: 63.3% מהגברים בגילים 25-29 עדיין רווקים לעומת 54% מהגברים בשנת 2000. 46.1% מהנשים בגילים 25-29 עדיין רווקות לעומת 33.3% בשנת 2012 ו- 38.1% בשנת 2000. ועוד לפי הנתונים: שיעור הרווקות בתל אביב הוא הגבוה ביותר, כל אישה שנייה בגילים 30-34 – עדיין רווקה. אחרי תל אביב גם בחיפה  ובראשל"צ נרשם שיעור רווקות גבוה יחסית – אחת מחמש נשים עדיין רווקה. באשדוד ובפתח תקווה הצעירות דווקא ממהרות להתחתן: רק אחת מעשר נשים באשדוד ובפתח תקווה – עדיין רווקות 

עם זאת, בישראל אין רווקות לנצח כמו במספר מדינות באירופה ואפילו בארה"ב: 92% מבני 40-44  גברים ונשים  - נישאו לפחות פעם אחת. גיל הנישואין בישראל נמוך מזה שבמדינות המערב. בהשוואה לגרמניה גיל הנישואין הראשונים בישראל נמוך ביותר מחמש שנים. על פי הנתונים, הישראלים מתחתנים מוקדם יחסית: הגיל הממוצע לחתונה ראשונה של הישראליות הוא 24.7, לעומת 25.9 בארצות-הברית, 29.6 בצרפת ו-30 בגרמניה. גם גברים מתחתנים יחסית מוקדם למדינות המערב: הגיל הממוצע לחתונה ראשונה של גבר בארץ הוא 27.5 -  בארצות-הברית הגיל הוא 27.6, בצרפת 31.6 ובגרמניה 33.

שיעור הפריון לאישה בישראל עומד על 3.05 ילדים בממוצע, עלייה לעומת 3 ילדים בשנת 2011 וזאת למרות יוקר המחייה והמשבר הכלכלי העולמי. עם זאת, הפריון של האישה היהודייה הגיע ל- 3.05 ילדים בהשוואה לעומת 3.04 ילדים ב-2011 ובהשוואה ל -2.98 ילדים בממוצע בשנות ה-80. זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 1977. ואילו שיעור הפריון של המוסלמיות שעמד  על 3.75 ילדים בממוצע לאישה בשנת 2010, ירד ל- 3.54 ילדים בממוצע ב-2012, המשיך לרדת ל-3.51 ב-2011  והמשיך לרדת ל-3.35 ילדים בממוצע כיום . שיעור הפריון של הדרוזיות ירד ל-2.21 ילדים ירידה לעומת  2.33 ילדים ב-2011  בממוצע, ו- 2.48 ילדים בממוצע בשנת 2010. שיעור הפריון של הנוצריות הוא הנמוך ביותר – ממוצע של 2.13 ילדים לאישה.

שיעור הפריון של משפחה ירושלמית טיפוסית עומד כיום על כ-4.01 ילדים – ילד אחד יותר מהממוצע הארצי. השיא שמור ליהודה ושומרון שם שיעור הפריון הוא הגבוה ביותר – 4.97 ילדים בממוצע לאישה. שיעורי הפריון הנמוכים ביותר נרשמו בגליל – 2.72 ילדים בממוצע, תל אביב– 2.6 ילדים בממוצע ובתחתית נמצאות החיפאיות עם ממוצע של 2.55 ילדים.

גיל אישה בלידה ראשונה עומד כיום על 27.5 לעומת  27.4 שנים ב-2012. גיל יהודיות בלידה ראשונה עומד כיום על 28.3 שנים. גיל הלידה הראשונה בקרב נשים ערביות 23.7 שנים ובקרב מוסלמיות – 23.5 שנים.

בתשע"ד נולדו 176,230 תינוקות – שיא היסטורי

בתשע"ד נולדו 173,295 תינוקות: 90,646 בנים ו-85,584 בנות. 74.1% יהודים, 20.1% מוסלמים, 1.5% נוצרים ו-1.4% דרוזים.  ממוצע ילדים לאישה בישראל עומד כיום על 3.03: יו"ש מחזיקה בשיא – 5.01 ילדים, ירושלים – 3.91 ילדים, דרום – 3.4 ילדים, מרכז הארץ – 2.81 ילדים, צפון הארץ – 2.8 ילדים, תל אביב – 2.59 ילדים וחיפה -2.49 ילדים. 

משפחה טיפוסית ביהודה ושומרון הכי גדולה בישראל ומונה 4.7 נפשות לעומת ממוצע ארצי של 3.4 נפשות. משפחה ירושלמית טיפוסית מונה בממוצע 4.2 נפשות והוא גדול יותר ממשקי הבית הערים אחרות: אשדוד – 3.3 נפשות, ראשון לציון – 3.1 נפשות, חיפה – 2.5 נפשות ונכי נמוך בתל אביב – 2.2 נפשות. משפחה טיפוסית בצפון הארץ מונה 4.1 נפשות.

אגב, משפחה ערבית בירושלים מונה בממוצע 5.7 נפשות. ולמרות הכול 12% מהמשפחות הירושלמיות חד הוריות – יותר מהממוצע הארצי שעומד על 10%. 

חלקם של הצברים ילדי ישראל באוכלוסייה ממשיך לעלות ועומד כיום על יותר מ -6 מיליון נפשות, שהם 74.3% מכלל האוכלוסייה. לשם השוואה הצברים ילידי ישראל היוו רק 35% מכלל האוכלוסייה ב-1948. הצברים ילידי ישראל "דור שני" שגם אביהם נולדו בארץ מהווים שליש מילדי ישראל.

ועוד מיתוס שנשבר: האשכנזים ולא יוצאי עדות ספרד הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, 2.24 מיליון נפשות המהווים 33.4% מכלל היהודים בישראל. רק 14.5% מהיהודים, 905 אלף נפשות הם יוצאי מדינות צפון אפריקה – מרוקו, אלג'יריה, וניסיה, לוב ומצרים. כ-10.9%  מהיהודים, 687 אלף נפשות, הם יוצאי יבשת אסיה לרבות עיראק, איראן, סוריה, טורקיה ולבנון.

מחצית היהודים מתגוררים בין גדרה לחדרה 

כ-41% מהישראלים מתגוררים בגוש דן ובמרכז הארץ: 24.3% במחוז המרכז, 16.4% במחוז תל אביב, 12.4% מתגוררים בירושלים ו-11.7% בחיפה. ביהודה ושומרון מתגוררים כיום 4.4% מהיהודים, עלייה לעומת 3% בלבד בשנת 2000. בצפון הארץ מתגוררים 16.5% מאוכלוסיית המדינה - ובדרומה, בבאר שבע ובאילת מתגוררים 14.4% מאוכלוסיית המדינה

אם מתייחסים רק ליהודים: מחצית היהודים מתגוררים במרכז הארץ ולחופי הים התיכון. מתוכם, 28.1% מתגוררים במחוז המרכז ו-20.7% במחוז תל אביב. לעומת זאת, מבחינת הערבים:60% מהם מתגוררים בצפון הארץ: בגליל – 42.8% ו-14.4% בחיפה ועכו. 13% מהערבים מתגוררים בנגב, בעיקר בדואיים.

באשר לירושלים שהיא העיר המאוכלסת ביותר בישראל, למעלה מ-804,000 נפשות, 62% הם יהודים ו-35% מוסלמים. 18.9% מערביי ישראל מתגוררים במחוז ירושלים.

בני ברק, בת ים ואלעד הכי צפופות בישראל

בינתיים ב-2013 נעשה הרבה יותר צפוף בישראל. הצפיפות בישראל  עומדת כיום על 359.4 נפשות לקמ"ר לעומת 347 נפשות ב-2011 ו-288 נפשות בלבד בשנת 2000. ואם עכשיו צפוף כאן חכו ל-20 השנים הבאות: ב-2035 על כל קילומטר מרובע יחיו 520 נפשות. ב-2060 יהיו כבר 880 נפשות לקילומטר מרובע. 

בני ברק היא העיר הצפופה ביותר בישראל ועל קילומטר מרובע מתגוררים 23,426 נפשות לעומת 21,636 ב-2010. אחרי בני ברק צועדות גבעתיים עם 17,376 נפשות לקמ"ר, בת ים עם 15,697 נפשות לקילומטר רבוע מודיעין עלית עם 12,309 נפשות לקילומטר מרובע ואלעד עם 12,206 נפשות לקמ"ר

מבין הערים הגדולות תל אביב מובילה עם 8,087 נפשות לקילומטר מרובע. זה הולך להשתנות ככול שייבנו בעיר העברית הראשונה יותר ויותר מגדלי דירות. בירושלים על כול קילומטר מרובע מתגוררים 6,643 נפשות ובנצרת יש 5,240 נפשות לקילומטר מרובע וביפיע יש 4,332 נפשות לקמ"ר. צפיפות האוכלוסייה בגליל היא 300 נפשות לקמ"ר ובדרום 82 נפשות בלבד לקמ"ר.

תל אביב מאבדת את הצעירים

אשתקד לא פחות מ-262,860 איש החליפו כתובות משיקולי פרנסה, עבודה, חינוך ואיכות חיים. מנתוני השנתון הסטטיסטי עולה כי ירושלים ממשיכה לאבד את החילונים בגלל הגידול המהיר באוכלוסייה החרדית ואילו תל אביב מאבדת את הצעירים בגלל מחירי הדירות והשכירות המאמירים. ירושלים ספגה הגירה שלילית  - ב-2013 עזבו את הבירה עוד 7,400 ירושלמיים ובסך הכול 23,400 בשלוש שנים. את תל אביב עזבו ב-2013 לא פחות  מ-1,900 תל אביבים  ו-6,700 בשנתיים. מ-4,800 מאז פרצה המחאה החברתית עזבו את תל אביב לא פחות מ-10,700 תל אביביים. גם חיפה איבדה 1,300 צעירים ובסך הכול 2,000 איש בשנתיים ולאחר שקלטה 5,000 תושבים חדשים ב-2011. 

כן עזבו את עירם: 2,220 איש עזבו את בני ברק, 1,500 עזבו את בת ים, 1,200 איש עזבו את חולון, 900 איש עזבו את באר שבע ו-600 איש עזבו את רמת גן. 

פתח תקווה קלטה עוד 3,100 תושבים חדשים ב-2013 ולמעלה מ-5,000 איש בשנתיים.  מאז פרצה המחאה החברתית נקלטו בפתח תקווה קרוב ל-10,000 תושבים חדשים. את העלייה המרשימה ביותר נרשמה בישובים הכפריים[מושבים וקיבוצים] ולא פחות מ-7,900 תושבים חדשים 6,500 הצטרפו לישובים הכפריים. 

למרות הרקטות אשקלון קלטה 1,700 תושבים חדשים, רחובות קלטה 1,600 תושבים, נתניה קלטה 1,300 תושבים. יו"ש קלטה 2,800 תושבים חדשים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו