שנה טובה מברגן בלזן: "גם בלי דבש, יהיה מתוק"

אופטימיות במקום הכי פסימי בעולם: בני משפחת דסברג ההולנדים, שנשלחו למחנה הריכוז ברגן בלזן, הכינו גם בימים האפלים ביותר ברכות שנה טובה, ובהן איחולים מרגשים ומצמררים לעתיד טוב יותר.

שמעון דסברג ואיזבלה לבית פרנק התגוררו בכרונינגן שבהולנד, שבה שימש שמעון רב הקהילה. לזוג היו ארבעה ילדים - פאני (ציפורה), דינה, שמואל ורפאל. במהלך השואה נשלחה משפחת דסברג לווסטרבורק ומשם למחנה ברגן בלזן. הרב דסברג, שרצה בכל מאודו לשמור על מסורת ועל מנהגים גם בתקופה האפלה ביותר של העם היהודי, לקח איתו למחנות ספר תורה.

כך הצליח הרב דסברג לשמר את מצוות הקריאה בתורה, ואף זכה להעלות נערי בר מצווה לתורה בתוך התופת. בראש השנה של שנת תש"ה (ספטמבר 1944) הכינו ילדי משפחת דסברג "שנות טובות", ברכות שנה טובה, בברגן בלזן. הם ציירו מגן דוד וגם את סמלי החג, קישטו את הברכות בצבעים ואיחלו להוריהם שנה טובה יותר מזו שעברה עליהם.

רפאל, בן הזקונים בן ה־7, כתב בהולנדית: "אני אהיה השנה ילד טוב מאוד, וכבר לא אבכה אף פעם". רפאל הוסיף בעברית כי "לשנה טובה תיכתבו". פאני (ציפורה) הבכורה כתבה בכרטיס הברכה שהכינה: "גם בלי תפוח ודבש תהיה השנה הזאת טובה ומתוקה לנו". היא סיימה בתפילה: "שיהיה במהרה בימינו שלום ושנהיה מהר בבית עם כל המשפחה, לשנה טובה תיכתבו".

לרוע המזל, הגרוע מכל היה לפני משפחת דסברג. אבי המשפחה, הרב שמעון דסברג, אם המשפחה איזבלה והילד רפאל נספו במחנה. פאני, דינה ושמואל שרדו את הזוועות ועלו לארץ. פאני דסברג, כיום שטאל, המתגוררת בקיבוץ עין הנצי"ב, שמרה את כרטיסי השנה טובה מכל משמר. כיום הכרטיסים נמצאים ביד ושם, במסגרת מבצע "לאסוף את השברים".

פריטים אישיים מתקופת השואה אפשר להעביר ליד ושם בטל': 02-6443888.