המשאל בסקוטלנד: בדיוק כמו בגירושין

מחר יקבעו תושבי סקוטלנד האם להישאר עם הממלכה הבריטית המאוחדת או לצאת לחיי עצמאות. האנגלים מצידם ניסו לשכנע את הסקוטים להישאר כשאתמול שמענו את ראש ממשלת בריטניה, דיויד קמרון, מסביר לסקוטים שהממשלה הנוכחית היא לא לנצח, אך הפרידה מהממלכה המאוחדת - דווקא כן.

בריאיון מיוחד באולפן "ישראל היום" שערכנו עם ד"ר אייל לוין מהמחלקה לחקר המזרח התיכון באוניברסיטת אריאל, ניסינו לשפוך אור על משאל העם המתקרב. "במאות האחרונות באופן כללי היחסים בין האנגלים לסקוטים הם יחסי אהבה-שנאה", מסביר ד"ר לוין, "שאלת העצמאות וההיפרדות היא משהו שמבעבע שם כל הזמן. בשנת 1979 הייתה להם הזדמנות להצביע כמו מחר והם העדיפו שלא. מאידך, בשנת 1999 הם מקימים פרלמנט עצמאי שזהה מבחינת המבנה שלו לזה שלפני האיחוד בין אנגליה לסקוטלנד ב-1707".

אחת הסוגיות שמטרידות את שני הצדדים בתהליך ההיפרדות העתידי הוא הנושא הכלכלי. "המיסים שנגבים מסקוטלנד, כמו משאר אנגליה, נאספים קודם כל בלונדון ואחר כך מחולקים. הטענה היא שבחלוקה סקוטלנד נשארת עם עודפים של מיליארדים לירות סטרלינג לשנה. מנגד, אחרים באים ואומרים שזה כשלא מחשבים את התגמולים של הגז והנפט בצד הצפוני. מצד שלישי, באים ואומרים לסקוטים שלבריטניה יש חוב לאומי – אם נפרדים על סקוטלנד לקחת חלק בחוב הלאומי. השאלה היא איך מחשבים את החוב הזה? האם לפי מספר הסקוטים? יש 5 מיליון סקוטים יחסים ל-55 מיליון בריטים. זה בדיוק כמו בוויכוח על גירושין – כל צד חושב שהוא ישיג יותר ורק אחרי התהליך נדע מי ישיג יותר".

"אנחנו רואים התעוררות של לאומיות. במהלך המאה ה-20, אחרי מלחמת העולם השניה אנחנו כל פעם קוברים את הלאומיות, אומרים לעצמנו 'איזה דברים נוראים היא הביאה', ומדי עשור, בכל פעם במקום אחר בעולם היא צצה מחדש".

ומה יקרה ביום שאחרי? ד"ר לוין מסביר: "אחד הדברים שהסקוטים בונים עליהם היא שהם נפרדים מבריטניה ומצטרפים לאיחוד האירופי, אבל שם יושבות מדינות כמו ספרד, למשל, שמפחדת מהתנתקות של הבסקים, מהתנתקות של הקטלונים. יש לא מעט מדינות שלא מחכות לחבק את סקוטלנד כשהם יגיעו".