התוכנית הצה"לית שמנעה הלם קרב במבצע צוק איתן

המגן הנפשי של הלוחמים: במבצע צוק איתן הופעלה לראשונה תוכנית שנועדה למנוע תסמונת של הלם קרב ופוסט טראומה בלוחמים. במסגרת התוכנית הוכשרו כלל החיילים בכל יחידות צה"ל השונות לזהות ולאתר מצבים של תגובות קרב ולתת סיוע ראשוני לחבריהם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

התוכנית, שנקראת מג"ן (מוביל גיוס חוסן נפשי), גובשה במחלקת בריאות הנפש בצה"ל ומהווה שינוי תפיסתי. אם בעבר היו מפנים מהשטח יחד עם הפצועים גם את הסובלים מהלם קרב, כיום אפשר לטפל בהם בשטח, להחזיר אותם ללחימה ולהפחית תגובות טראומטיות עתידיות. היעד של התוכנית הוא העלאת תחושת המסוגלות של הלוחמים והורדת מספרן של תגובות הלם קרב.

התוכנית נולדה בין היתר מניסיון בטיפול בחיילים שהיו עדים למקרה המוות של סגן הילה בצלאלי ז"ל, שנהרגה מהתמוטטות של עמודי תאורה בחזרות לטקס יום העצמאות.

עדיין אין נתונים על היקף החיילים שיזדקקו לסיוע נפשי בעקבות המבצע, אך כבר ידוע שהיו עשרות שיחות של מפקדים בשטח שדיברו עם הקב"נים והצליחו בסיועם להחזיר חיילים לתפקוד. בצוק איתן היו מאות פינויים של חיילים עם תגובת קרב, ולאחר שיחה עם קב"נים בשטחי הכינוס, 80 אחוז מהם חזרו ללחימה.

גורם בכיר בחיל הרפואה אמר אתמול: "מהתחושה של הגורמים בשטח עולה כי יש צמצום משמעותי במספר החיילים שפונו מהלחימה בשל תגובות קרב ביחס למלחמות קודמות. מי שנמצא ליד החייל כשיורים עליו - זה החבר שלו, לא הקב"ן. מי שיודע לזהות הכי טוב שינוי בהתנהגות זה החייל שישן לידו במיטה".

לפני שמונה חודשים החלו בצה"ל בהכשרת החיילים, והכשירו את כל היחידות וגם אחוז ניכר מחיילי המילואים בהשתלמות פשוטה שאורכת שמונה שעות, שבה החיילים למדו לזהות סימנים של תגובות קרב.

"היה מקרה של נהג טנק שנתקע ולא היה יכול לתפקד. החייל שישב לידו נגע בו, דיבר אליו, הגדיר לו מחדש את הסיטואציה ונתן לו ציפיות להמשך כמו 'אתה מסוגל' או 'אנחנו זקוקים לך, סע קדימה' - ואנשים תיפקדו. אנחנו מאמינים שטיפול כזה בשטח גם מונע פוסט־טראומה אחר כך", הסביר הגורם.

כעת מנסים בצה"ל לאתר גם חיילי מילואים שלא קיימו שיחות עם קב"ן יחידתי ומרגישים שהם זקוקים לסיוע, ומזמינים אותם לפנות לטלפון 6690*.