"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
על סמך זיכרון מודחק: אב הורשע באונס בתו
העליון דחה את ערעורו של בני שמואל, שיחל לרצות 12 שנות מאסר • בתו חלמה ב־1999 שהיא מקיימת יחסי מין עם אביה - ונזכרה כי אנס אותה כבר מגיל שלוש
שמואל בביהמ"ש, אתמול // צילום: דודי ועקנין // שמואל בביהמ"ש, אתמול

על סמך זיכרון מודחק: אב הורשע באונס בתו

העליון דחה את ערעורו של בני שמואל, שיחל לרצות 12 שנות מאסר • בתו חלמה ב־1999 שהיא מקיימת יחסי מין עם אביה - ונזכרה כי אנס אותה כבר מגיל שלוש

,עודכן

על סמך זיכרון מודחק שנחשף בחלום דחה אתמול בית המשפט העליון את ערעורו של בני שמואל, שהורשע באונס בתו בילדותה. למרות גילו המבוגר, 75, הותיר בית המשפט על כנו את העונש שנגזר עליו לפני שש שנים וחצי בבית המשפט המחוזי בתל אביב - 12 שנות מאסר בפועל. 28 שנים לאחר שביצע את העבירות שבהן הורשע, יתחיל עתה האב לרצות את עונשו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

באוקטובר 1999, כאשר הבת היתה בת 23 והתגוררה בניו יורק, היא התעוררה מחלום שבו חלמה כי היא מקיימת יחסי מין עם אביה. לטענתה, באותו רגע ניעור בה זיכרון בנוגע למעשים מיניים שביצע בה האב בילדותה. הבת העידה כי באותו הרגע "נכנסתי לאמוק, רציתי לשפוך עלי חומצה או משהו לטהר את עצמי. פתאום כל החלומות שלי רצו לי במוח, ראיתי את כל התמונות של החיים שלי וידעתי שהוא כל החיים אנס אותי".

שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 2002, הגישה הבת תלונה נגד אביה במשטרה והעידה כי הוא החל לבצע בה מעשים מיניים כשהיתה בת כ־3, אשר נמשכו עד היותה בת כ־11. נוכח התיישנות חלק מהמעשים המיניים, האב הואשם כי בשנים 1986-1987, כאשר היתה בתו בת 10-11 שנים, הוא ביצע בה מעשי אינוס ומעשים מגונים כמה פעמים בשבוע בשעות הלילה.

שופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל כתבה בפסק הדין, שאליו הצטרפו חבריה להרכב השופטים סלים ג'ובראן וחנן מלצר, כי "שלל הראיות החיצוניות התומכות בעדותה של המתלוננת שנמצאה מהימנה, יחד עם חוות דעת המומחים מטעם התביעה אשר הצביעו על כך שהסימפטומים השונים שזוהו במתלוננת יוצרים תמונה אופיינית של נפגעת גילוי עריות ממושך בילדות והסבירו את המנגנון שהביא להדחקת הזיכרונות, מוליכים למסקנה כי הוכח שהמערער ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

האב מסר: "חיכיתי שבית המשפט העליון יתקן את העוול הנורא, אך הם גזרו את דיני לסיים את חיי בכלא על סמך חלום בלבד".

המתלוננת אמרה אתמול ביומן הצהריים בקול ישראל: "התעללות מינית זה סוג של שבי, את שבויה בסוד. כולנו כחברה צריכים לעמוד לצד הנפגעות. אף אחת לא ממציאה דברים כאלה. הבושה חייבת לעבור מהקורבנות לתוקפים".

עו"ד ליאת קליין, היועצת המשפטית של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה: "בית המשפט הכיר בקשייהן של נפגעות תקיפה מינית בילדות בכך שהרשיע בפסק דין תקדימי וחשוב, שבו הכיר בכל ההשלכות של הפגיעה המינית, לרבות תופעת הזיכרונות המודחקים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו