אם יתפרסמו השיחות - תתגלה חומרת הדברים

ארבע שנים וחודש לאחר שמלשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי נמסר לפרסום בערוץ 2 מידע כוזב, שנועד לסכל את זכותה של הממשלה למנות לו יורש כחוק, נסתיים סוף סוף פרק ביניים חשוב: המשטרה סיימה את חקירתה הממושכת, שנכפתה על היועץ המשפטי יהודה וינשטיין בניגוד לדעתו, והוא החזיר אותה אליה.

כחולי המדים בעידן של יוחנן דנינו ומני יצחקי הלכו בין הטיפות. הם רצו "להיות בסדר" עם כולם. הדבר השתקף בתוצאה: על צד החיוב הציעה המשטרה להעמיד את אשכנזי לדין על מסירת סודות מדינה ולהאשים גם את אבי בניהו, בועז הרפז, ארז וינר, אביחי מנדלבליט וד"ר גבי סיבוני בשיבוש הליכי חקירה ו/או העלמת עדויות - עבירות פליליות חמורות (התנועה לאיכות השלטון כבר דרשה אמש להשעות את מזכיר הממשלה מנדלבליט).

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שלשום טענה אילה חסון בתוכנית "המעגל" של דן שילון כי אשכנזי היה עלול לסכן חיי אנשים בהדליפו פרטי מבצע בטרם יצא לפועל, ובאה הודעת המשטרה ואישרה את הדברים. על כך כתב מרדכי (מוטי) גילת כי הדבר הצדיק את מעצרו של אשכנזי, והוא אולי חמור מהמעשה של ענת קם שנכלאה לכמה שנים.

ההמלצה להעמיד את אשכנזי לדין מכבדת את המשטרה. כמו גם ההמלצה לעשות כן לעוזריו, אשר עסקו בשיבוש הליכי חקירה ובהשמדת ראיות. הכל רק לכאורה. הכל תחת כנפי הידיעה כי הם נהנים מחזקת החפות כל עוד לא הורשעו. אבל כך בעיני המשטרה.

לעומת זאת, המשטרה מעדה בליבת החקירה. היועץ המשפטי וינשטיין וראש אגף החקירות הקודם יואב סגלוביץ' רצו לסגור את התיק, והמשטרה התנהלה בעצלתיים. חוקריה חמקו מלגבות עדויות מתבקשות. למשל - מד"ר רונן ברגמן, שיחד עמי כתב את "הבור" והמתין לזימון מהמשטרה, ולא נקרא.

זה היה המשך לפנייתו של מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לווינשטיין לפתוח במאי 2012 בחקירה בעקבות מידע שקיבל מהרפז. וינשטיין סירב. למרבה המזל, הפרקליט הצבאי החדש דני עפרוני כפה עליו. אבל המשטרה נותרה ב"נבדל". אשכנזי השתמש במסמך הרפז והפיץ אותו לכל מי שאינו צריך לראותו, ומנע את הצגתו בפני כל מי שחייב לקרוא בו - והמשטרה אמנם גינתה אותו על החתרנות הזאת, אבל בלי סעיף אישום פלילי. תמוה.

גם לא ייתכן שבנימין נתניהו הטיל על ראש המלמ"ב אמיר קין לחקור בחשאי דליפת מידע סודי ביותר, והוא סיפר זאת לרמטכ"ל ולחשודים אחרים בחבורת אשכנזי, וזה מחייב או טיהור או כתב אישום, אבל לא בית דין משמעתי, בבחינת "חצי תה, חצי קפה".

גידי וייץ כתב אמש באתר "הארץ" כי וינשטיין וסגלוביץ' ומשה לדור ודן אלדר חייבים הסבר מדוע לא רצו לרדת לחקר האמת. אם תיפרץ סוף סוף טבעת החנק ויתפרסמו פרטי השיחות יתברר עומק המורסה שאפיינה את לשכת הרמטכ"ל החשוד.

עתה סיימה המשטרה את חלקה. התוצאה הסופית של פרק הביניים מורכבת: היא טובה למדי, אבל אינה צל"ש.

גם נפתח פרק חדש. יש בו שתי חזיתות: לאלץ את היועץ המשפטי הממאן והסרבן לחזור ולרדת לחקר האמת, ובעיקר להניא אותו מלקצץ בהמלצת המשטרה להעמיד את אנשי לשכת אשכנזי לדין פלילי. ארוכה הדרך.