"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשבוע הבא: ההכרעה על שיעור הגירעון בתקציב

הדד־ליין של נתניהו: יצטרך להכריע עד ישיבת הממשלה ביום ה' במחלוקת בין פלוג ללפיד • הנגידה מתנגדת להצעת שר האוצר להעלות את הגירעון מעבר ל־3%

,עודכן
נתניהו ולפיד. נערכים לקרב על התקציב // צילום: דודי ועקנין // נתניהו ולפיד. נערכים לקרב על התקציב

אחרי שהממשלה אישרה את הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה בסך כ־2 מיליארד שקלים בבסיס תקציבי המשרדים הממשלתיים (חוץ מהביטחון), כעת מתכוננים לקרב הבא של תקציב 2015 - שיעור הגירעון.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הדד־ליין בהקשר זה הוא ישיבת הממשלה הבאה בעוד כתשעה ימים, שבה תידרש הממשלה לאשר את התקציב. לקראת ישיבה זו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר יאיר לפיד, ונגידת בנק ישראל קרנית פלוג צפויים להיפגש פעם נוספת בימים הקרובים כדי להכריע במחלוקת שבין לפיד ופלוג על גובה הגירעון התקציבי בשנה הבאה.

לפיד ממליץ על גירעון של 3.45%-3.15% תוצר בכפוף לתוספות שתקבל מערכת הביטחון, ואילו הנגידה פלוג ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה יוג'ין קנדל מציעים תקרת גירעון של 3% בלבד.

גם הקבינט הביטחוני־מדיני בראשות נתניהו ובהשתתפות שר הביטחון משה יעלון ושר האוצר לפיד, אמור להתכנס, כנראה ביום רביעי, כדי לקבוע את גובה התוספת לתקציב הביטחון בשנה הבאה. לפיד הציע להוסיף 2.5 מיליארד שקלים בלבד לביטחון, ואילו יעלון והרמטכ"ל רא"ל בני גנץ הגישו דרישה להוספת 11 מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון ב־2015 בעקבות לקחי מבצע צוק איתן. זאת, נוסף על כיסוי עלויות הלחימה הישירה במיליארדי שקלים.

יצוין כי להחלטה על גובה התוספת לביטחון חשיבות מכרעת גם להחלטה על הגירעון.

מכל מקום, נתניהו רמז כבר על דעתו בנושא בישיבה שבה אושר הקיצוץ הרוחבי, ובה אמר "הביטחון קודם לכל, אנחנו נמלא את החוסרים".

בפגישה הקודמת של נתניהו ולפיד הבהיר שר האוצר כי לצד הוספת מיליארדי שקלים לביטחון, משרד הביטחון וצה"ל חייבים להתייעל ולחתוך בשומנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר