מאסר עולם לרוצחי אל"מ (מיל') שריה עופר ז"ל

בית הדין הצבאי שומרון גזר הבוקר עונש של מאסר עולם ועוד 10 שנות מאסר, על שני מחבלים מארגון הטרור של חמאס, עודה חרוב (20) ובן דודו באשיר חרוב (24) תושבי כפר באזור חברון, שהורשעו ברצח של אל"מ (מיל') שריה עופר ז"ל.

עופר ז"ל נרצח לפני 10 חודשים ביישוב "ברוש הבקעה" שבצפון בקעת הירדן, בן 61 היה במותו. הלוחם האגדי, שהיה בין מקימי יחידת שלדג, סמח"ט חטיבת גבעתי ומפקד חטיבת עזה, נרצח בפתח ביתו ב-44 מכות גרזן, לנגד עיני רעייתו מוניק, שנמלטה מהבית כדי להזעיק עזרה וכך ניצלו חייה.

"מקומם בגיהנום". רוצחיו של עופר // צילום: חגי אהרון

הפרקליטות הצבאית ביקשה מבית המשפט להטיל על הרוצחים מאסר עולם ושנות מאסר ממושכות נוספות, בגין ניסיון החטיפה של מוניק עופר שלא צלח. "הנאשמים הורשעו במסכת של מעשים מזוויעים, מצמררים ובלתי אנושיים שהנפש אינה יכולה לשאת", טענו אנשי הפרקליטות הצבאית באולם המשפט, "אין ביכולתן של מילים לתאר את שאירע באותו לילה ארור, בו המנוח נרצח בדם קר על ידי הנאשמים, אשר תכנון ארוך קדם לו... מדובר במי שביצעו את הרצח בכוונת מכוון ובחישוב מחושב, וכל זאת על מנת לרצוח אדם בשל היותו יהודי, קצין, אלוף משנה ונושא נשק... האירוע התרחש כל כולו במעונו הפרטי של המנוח, שבו היה אמור להיות מוגן מכל סכנה ובטוח שלא יאונה לו כל רע".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

עוד נטען כי "אין ביכולתן של מילים לרפא ולא במעט את הכאב והשכול שחוותה, חווה ועוד תחווה משפחת המנוח. לצד זאת, רק הטלתו של עונש המאסר המרבי הקבוע בחוק, הוא שיהלום את מעשיהם וימנע מהם להלך בחופשיות".

"מילים לא ירפאו את הכאב". האלמנה מוניק // צילום: משה שי

התובע אף הקריא להרכב השופטים רס"ן יריב נבון, סא"ל יאיר צדוק וסא"ל משה אוהד, מכתב שכתבה האלמנה מוניק עופר, ובו דרישה להחמיר בעונשם של המחבלים הרוצחים. "את אהוב ליבי לא אוכל להשיב", כתבה מוניק בין היתר, "אבל לייחל, לדרוש ולבקש את חומרת הדין לעונשם ארצה. מקומם בגיהנום ובגן החיות... אהובי היקר בעולמו שלו עכשיו, אבל אני מאמינה ובטוחה שאם היה צריך לפגוע בהם היום, הוא היה שולף את אקדחו ויורה בהם. מנוחתו עדן ואני מקווה שתנוח נשמתו כשיידע שתמצו את הדין עם זוועות האדם האלה. הלוואי ויכולתי להיות נוכחת, אבל בתנאי שיתנו לי להורגם, אבל מפאת מצבי הפיזי והנפשי לא אוכל להיות שם", כתבה האלמנה.

השופטים כתבו בגזר הדין: "לא תהא זו הפרזה אם נאמר כי אירוע שכזה מעורר בקרב אדם מן היישוב מחשבות עגומות באשר למין האנושי. שהרי, אדם בר דעת לא יכול לתפוס ולהכיל התנהגות כה אלימה ומרושעת כלפי הזולת".

המחבלים לא הביעו חרטה על הרצח ואף התגאו בו: "אנחנו רצחנו בן אדם אחד ואתם רצחתם אלף פלשתינים ביום אחד. גזר הדין של בית המשפט הישראלי לא מעניין אותנו. הרצח הוא לזכרו של אחמד ג'עברי ומתנה לחמאס שבבוא היום גם יוציא אותנו וישחרר אותנו מהכלא", אמרו השניים. עו"ד אחלאם חדד מירושלים, המייצגת את המורשעים ברצח אמרה: "מעשיהם באו כאות מחאה נגד הכיבוש. אלמלא הכיבוש לא הייתה אפילו השלכת אבן אחת. מדיניות המעצרים, הפקעת האדמות והריסת הבתים, כל אלה הביאו אותם לביצוע המעשה".

על כך הגיבו השופטים:"כל שנותר לנו הוא לגזור ענישה כואבת, אשר יהא בה, במגבלות הדין, כדי להוות גמול למעשיהם של הנאשמים. לא מצאנו כל נימוק שיהא בו כדי להקל עם הנאשמים. אף הסנגורית הנכבדה לא פירטה שיקולים שכאלה, מלבד טענות כללית באשר להשפעת 'הכיבוש' על מעשיהם"