"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כ־450 תלמידים בסכנת נשירה בגלל קיצוץ

על הכוונת: 3 תיכונים שמשרד החינוך דורש שיהפכו לבתי"ס לחינוך מיוחד • ההורים וההנהלה מתנגדים • המשרד: המוסדות ייפתחו בתחילת השנה

,עודכן
"הקיצוץ יגרום להוצאות גבוהות" // צילום: אנצ'ו ג'וש - ג'יני // "הקיצוץ יגרום להוצאות גבוהות"

שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים גורלם של יותר מ־450 תלמידים אינו ברור, בעקבות החלטת שר החינוך לקצץ 60% מתקציבם של שלושה ממוסדות החינוך הממלכתי־דתי העל־יסודי. כעת נאלצים התלמידים והוריהם לבחור אם להירשם לבתי ספר של החינוך המיוחד או להסתפק בתנאים שאינם עונים על צורכיהם ולהירשם לבתי ספר אחרים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מדובר בשלושת בתי הספר של החינוך הממלכתי־דתי "קרית לימודים" - הישיבות התיכוניות "בני חיל" בירושלים, "בני חיל" בקדומים ו"אהבת חיים" בכוכב השחר - שבהם 75% תלמידים שנפלטו ממערכות אחרות ובעלי הפרעות שונות כגון הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות וכן על רצף האוטיזם הקל, שבמקרים אחרים היו יכולים להשתלב במסגרות של החינוך הרגיל. שאר התלמידים הם תלמידי החינוך הרגיל המבקשים ללמוד בישיבות אלה.

שלושת המוסדות קיימים במשך יותר מ־20 שנה ושיעור הגיוס בהם עומד על 100%. בשנתיים האחרונות דורש משרד החינוך להמיר אותם לחינוך מיוחד, אף שהוא עצמו אינו מגדיר את התלמידים ככאלה, אחרת - יקצץ 60% מתקציבם. "אם המוסדות יקוצצו או יועברו לחינוך מיוחד, מאות ילדים אשר מצאו מסגרת שהרימה אותם והשיבה אותם לדרך המלך, ייפלטו לרחובות", התריע ד"ר סטיוארט (שמחה) צ'סנר, פסיכולוג קליני שהקים את שלושת בתי הספר. "קיצוץ זה של כ־6 מיליון שקלים מתקציבים המגיעים לילדים אלו על פי חוק, יגרום למדינה להוצאות גבוהות יותר במשרד הרווחה, יוריד את שיעורי הבגרות והגיוס בקרב אוכלוסייה זו ויעלה את מספר האסירים בבתי הכלא".

דברים דומים השמיע גם הרב חיים גולדברג, ראש ישיבת "בני חיל" קדומים. "אלו ילדים אינטליגנטים מאוד הזקוקים למסגרת לימודית סובלנית יותר, שתבין אותם ותיתן להם כלים ומענה לצורכיהם", הסביר הרב גולדברג, "החלטת השר לקצץ תגרום להם לנשור מבתי הספר ותביא חורבן על עתידם".

ממשרד החינוך נמסר כי "נוכח קשיים כלכליים של המוסדות, התקיים דיון מקיף במחוז בהשתתפות נציגי מטה המשרד (המינהל הפדגוגי, החינוך המיוחד ומינהל החינוך הדתי) עם ראשי המוסדות והבעלויות. בדיון הוצעו להנהלות ולבעלויות שתי אפשרויות לתקצוב מוסדותיהן כדי שימשיכו לפעול כשורה. יובהר כי נכון לרגע זה, מוסדות החינוך יפתחו את שעריהם בתחילת שנת הלימודים הקרובה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר