שיעורי היירוט של מערכת כיפת ברזל עומדים במבצע צוק איתן על כ־90 אחוז - והיא אף הצליחה באופן נדיר ליירט כעשר פצצות מרגמה שנורו לעבר ישראל. כך לפי בכיר בחיל האוויר.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
יצוין כי מדובר בפצמ"רים לטווחים ארוכים יחסית, וכי המערכת אינה מסוגלת בשלב זה ליירט פצצות מרגמה לטווחים קצרים יותר.
הקצין הבכיר הדגיש כי סוללות כיפת ברזל אינן אוטומטיות, והצלחת היירוטים נבעה מהתערבות נכונה של הלוחמים.
כך, למשל, באחד המקרים יורטו פצצות מרגמה ששוגרו לשדרות בזכות התערבות הלוחם. "פצצת מרגמה סומנה כנפילה בשטח פתוח, אבל היא התנהגה מוזר ובסוף היתה צריכה ליפול בשדרות", אמר הקצין. "המפעיל התערב בתוך 3-2 שניות ושלח טיל, וזה יירט אותה בהצלחה בתוך פחות מ־30 שניות".
במהלך מבצע צוק איתן ירו ארגוני הטרור מרצועת עזה כ־3,500 רקטות ופצצות מרגמה - 2,500 רקטות וכ־1,000 פצצות מרגמה. כ־250 מהרקטות נורו לטווחים של יותר מ־40 ק"מ - כ־60 מהן למרחב גוש דן רבתי וצפונה. מערכת כיפת ברזל יירטה יותר מ־600 רקטות - בשיעורי יירוט גבוהים, כאמור, של כ־90 אחוז.
המבצע הביא את מערכת כיפת ברזל לזקוף לזכותה יותר מ־1,000 יירוטים מוצלחים, הנספרים מאז היירוט הראשון של המערכת ב־7 באפריל 2011.
במהלך מבצע צוק איתן היה מערך ההגנה האווירית פרוס בפריסה הרחבה ביותר שלו אי פעם, ותשע סוללות כיפת ברזל היו פרוסות ברחבי הארץ. מתוך תשע הסוללות, שלוש נבנו תוך כדי המבצע.
מערך ההגנה האווירית היה פרוס ביותר מ־50 נקודות, שכללו אתרים מרכזיים של המערכות, כמו גם משגרים. בסך הכל לחמו במערך כ־5,000 איש במהלך המבצע, כ־3,500 מהם בסדיר ו־1,500 במילואים. הבכיר הוסיף כי "תשע סוללות לא יספיקו בזירות אחרות".
עוד ציין הקצין הבכיר כי חמאס הקים טייסת כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) וכי הם ניסו לפגוע בנתב"ג כמה פעמים, וכן בבסיסי חיל האוויר.
כזכור, בעקבות נפילת רקטה ביהוד, ביטלו כמה מדינות את טיסותיהן לארץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו