המצרים טוענים: התקדמות איטית במו"מ

בקהיר ממשיכים הנציגים הישראלים והפלשתינים בדיונים, במטרה להגיע לרגיעה כללית. גם הבוקר מקיימים ארגוני הטרור ברצועה את הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף בלילה שבין ראשון לשני, כשנציגים מחמאס וממצרים טוענים כי "המו"מ עם ישראל קשוח, אך ישנה התקדמות".

עם זאת, גורם מדיני רשמי אמר מוקדם יותר הבוקר כי הפערים בין הצדדים בשיחות המשא ומתן המתנהלות בקהיר - גדולים מדי. על פי הגורם, הדיונים בקהיר הגיעו לכדי מבוי סתום.

הקבינט היה אמור להתכנס היום לדון בפרטי ההסכמות שגובשו ביממה האחרונה, אך הבוקר נודע כי הדיון בוטל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הפרט המהותי ביותר שעולה מהדיונים הוא ויתור של הפלשתינים על הקמת נמל ימי בעזה. זאת, בהמשך לוויתור שכבר נעשה על הקמת שדה תעופה ברצועה. בתמורה, הבטיחו המצרים לחמאס כי "יהיה בסדר" בכל הקשור לתביעתם לפתוח מיידית את מעבר רפיח. על פי הסיכום, ייעשה הדבר תוך כדי נוכחות קבועה במעבר של אנשי אבו מאזן, שיקיימו פעילות שוטפת גם למניעת הברחות לאורך ציר פילדלפי. הרשות הפלשתינית אמורה גם להיות הצינור שדרכו יקבל חמאס את הכספים לתשלום המשכורות ולשיקום הרצועה.

מצרים לא מסתירה את שאיפתה כי המהלך הזה יהיה הסנונית הראשונה לקראת שובה של הרשות הפלשתינית לנוכחות מלאה גם בתוך הרצועה. בישראל מביעים ספק גלוי באשר לסיכויי המהלך, ומשוכנעים שחמאס מסכים לו עכשיו מתוך מצוקה, אולם יעשה הכל כדי לטרפד אותו בשטח (ובוודאי לא יאפשר לאנשי הרשות לחזור לפעילות אקטיבית בעזה עצמה).

מסתמן: הקלות בסגר ללא פירוז הרצועה

כחלק מההסכם תפתח ישראל את המעברים בארז ובכרם שלום, ותאפשר הרחבה מסוימת של האזור שמותר לדיג. פירוז הרצועה לא צפוי להתבצע לפי שעה, וישראל ומצרים יסכמו על פעילות משותפת למניעת התחמשות מחדש של חמאס.

כאמור, צפוי הקבינט לדון היום בסעיפי ההסכם. נדמה כי האיום העיקרי שמרחף מעל השלמתו הוא משעל, שניסה גם אתמול לשפר את תנאיו מבחינת חמאס ושילב בסיכומים את קטאר. בישראל הביעו אמש תקווה כי ההסכם יכלול גם חילופי גופות - גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין תמורת גופות אנשי חמאס שנהרגו במבצע ומוחזקות בארץ; אפשר שישראל תסכים לשחרר גם חלק מ־20 העצירים החיים שנעצרו במהלך המבצע.

לצד המאמץ להשלמת ההסכם קודם לפקיעת הפסקת האש גוברת הדאגה בישראל מפעולתה העתידית של ועדת החקירה של האו"ם. הרכבה של הוועדה והמנדט הנרחב שניתן לה הופכים את ההתמודדות איתה ל"מסובכת בצורה חסרת תקדים", כהגדרת גורם בכיר, ולכזו שתדרוש "מערכה משפטית ומדינית מורכבת ורחבה כדי לסכל הגשת כתבי אישום נגד בכירים ישראלים בבית הדין לפשעי מלחמה בהאג".