צילום: קובי מאירי
אלפים ליוו אחה"צ את הבמאי המפורסם מנחם גולן ז"ל, בדרכו האחרונה. בבית העלמין "מנוחה נכונה" בכפ"ס ספדו לו בני משפחה וחברים. "הלכת מאיתנו ונפרדנו ללא שוב. מי שהכיר אותך ידע ויזכור שכלום לא הצליח אותך לשמור. ביימת את חייך, השתבחת כמו יין ישן. לרגע לא נחת. עטור פרסים גם כאדם גם כאמן. לי תמיד היית אחי הגדול ומספר הסיפורים-איש כל יכול", כך ספדה אחותו אורה.
רותי בתו עלתה בהמשך וספדה לאביה: "רוצה לכתוב הספד ולא יכולה איך מספידים אדם שכל כוחו היה חיים, ושהתכחש למוות עד הרגע האחרון כי כמו שאמר תמיד המוות משעמם כי אין שם קולנוע. אני לא רוצה לדבר על האיש הציבורי אלא על האבא שלי הפרטי שממנו קיבלתי את כל מה שיצירתי בי, שבזכותו קראתי את מלחמה ושלום בגיל 14".
בהמשך הטקס התייחסו למחזמר אלדורדו, הגרסה הבימתית של סרטו שהוצג בשנה שעברה בתאטרון הצפון. כל שחקני המחזמר נכחו בבית הקברות ועלו, בראשותה של מירי אלוני, ששיחקה במחזמר ויחד עם שאר השחקנים ולנגד הקהל הרב בטקס שהצטרף אליה בדמעות, שרה את "יפו יפתי" מתוך המחזמר. בתום השיר אמרה אלוני: "תודה רבה לך מנחם שעזרת לנו להגשים לך את החלום האחרון".
מאיה נכדתו, הייתה אחרונת המספידות: "סבא יקר. בדמעות אני כותבת לך, היית חלק בלתי נפרד מחיי, סבא אוהב, מחבק ומנשק. האיש שתמיד יתמוך בי, שהפך את המשפחה המאוד מיוחדת שלנו לעוד יותר מיוחדת. כשאני חושבת על זה אני לא יכולה לסבול את זה שלא תהיה יותק בארוחות הערב שלנו. אוהבת הכי בעולם".
רגע לפני שהובא לקבורה בבית העלמין, זכה גולן ז"ל לכבוד אחרון עת הונח ארונו על בימת הסינמטק בתל אביב.
רבים הגיעו לחלוק כבוד למי שהוכתר פעמים רבות כ"האבא של הקולנוע הישראלי", בהם אנשים מתעשיית הקולנוע ומעולם התרבות הישראלית בה השאיר חותם עם ירושה של אינספור סרטים ויצירות שנכנסו לפנתיאון הקלאסיקה הישראלית. בין האמנים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון היו אילי גורליצקי, אושיק לוי, חני נחמיאס, מירי אלוני, יהורם גאון, גילה אלמגור, שלמה וישינסקי, צביקה פיק, גילת אנקורי, ששי קשת, גבי עמרני ועוד.
נעמי בתו אמרה ל"ישראל היום" בטרם התחיל הטקס: "הבוקר התעוררתי וזה היה לי מוזר. אני עוד לא חווה את זה, אני לא מרגישה עדיין. חיכיתי כמו כל בוקר לטלפון שלו שלא הגיע. הסתובבתי בבית חסרת מנוחה. הוא היה כל החיים שלי. אין אנשים כמוהו, הוא היה גדול מהחיים, אופטימי, וגם כשנפל עמוק לא היה נשאר שם כי האמין בדבר הבא. לא היה אכפת לו מכסף בכלל. בשנים האחרונות הוא חווה תסכול וחוויתי את זה אתו, הוא כל כך רצה, ולא הצליח. לא עזרו לו. לא יכולתי לעשות מעבר. אני מתנחמת בזה שהוא לא מרגיש יותר את התסכול הזה. היו לנו עוד מלא תכניות, עמדנו להרים את אלדורדו שוב, סרט נוסף שליהק אליו את ז'ראר דה פרדייה, סרט באוסטרליה, יש רשימה. בזמן האחרון הוא רצה לישון הרבה אבל לא נתנו לו. זה לא אבא שלי.

ארונו של גולן בסינמטק
את הטקס בסינמטק פתחה גילה אלמגור שאמרה: "כולנו חייבים לו הכל. בלעדיו לא היה הקולנוע הישראלי החי גורף הפרסים. אהבת הקולנוע שלו לא ידעה גבולות. לא קשיי פרנסה. לא הגג מעל ראשו. הוא קם ונפל וקם וניצח. הסיפור שלא עוד לא נגמר. עוד יסופר ויסופר. על שולחנו מונחים 16 תסריטים מוכנים. צריך רק להגיד אקשן". אחריה עלה ראש העיר רון חולדאי שאמר: "מנחם גולן היה חולם על. כי עוד לפני שחלם את התסריט הספציפי היה לו החלום הגדול. הוא לימד את התעשייה שסרט ישראלי יכול להיות לא רק אכותי אלא גם רווחי. השנה הענקנו לנער הטברייני את תואר יקיר העיר תל אביב יפו. הוא נשאר חולם עד יומו האחרון. לא מזמן סיפר שמתכנן סרט חדש על פי סיפור של אפלפלד: גרנד פסטיבל".
שרת התרבות והספורט לימור לבנת עלתה לבמה ואמרה: "מר קולנוע קראתי אתמול למנחם גולן. ההצגה אצלו היתה הכל. הקולנוע-כל עולמו. הוא לא חדל לחלום עד לרגע האחרון והגשים בענק את כל חלומותיו. הוא יצר במו ידיו את הקולנוע הישראלי. עולם התרבות נפרד היום ממי שהיה גיבור התרבות שלנו".
אל הבמה עלה גם עמוס אטינגר שנפרד בחרוזים ממנחם גולן, מי שלדבריו היה "איש שהוא תעשיה". יורם גלובוס, שותפו ובן דודו של גולן, עלה על הבמה ואמר: זה בלתי נתפס להספיד אותך. אתה הצעיר ברוחו שהמוות לא ינצח. אהבת את החיים ויותר מכל אהבת את הקולנוע.תמיד תהיה כאן. השארת עולם ומלואו. הנתק בינינו היה פצע כואב לכל אחד מאיתנו. בפסטיבל קאן האחרון ולפני חודש בפסטיבל ירושלים זכינו לכבוד ענק ואני שמח שזכית בזה. תחסר לי מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו