יד ביד עם החיילים

ידיה המיומנות של ד"ר בתיה יפה, מנהלת המחלקה לכירורגיה של היד בביה"ח שיבא, הצילו את ידיהם של מאות חיילים. בבית החולים קוראים לה "רופאת המלחמות" - מאז מלחמת לבנון הראשונה ב־1982 היא מטפלת בפגיעות רסיסים בידיהם של החיילים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אחד המטופלים המפורסמים שלה הוא סרן זיו שילון, שאיבד יד אחת וידו האחרת נפגעה קשה זמן קצר לפני עמוד ענן. בצוק איתן היא טיפלה בכ־20 ויותר מהפצועים. "עבדנו קשה מאוד", סיפרה ד"ר יפה, "התחום ללא ספק משמעותי לאיכות החיים, גם בבחירת המקצוע, גם בפן האסתטי ואפילו בבחירת בני זוג. נכון שזה לא תחום של הצלת חיים, אך הוא מאוד משמעותי לאיכות החיים אחר כך; הוא ההבדל בין נכות לתפקוד".

במבצע הנוכחי רוב החיילים לא סבלו מפגיעות בית חזה בשל השכפ"צים, אלא בעיקר מפגיעות גפיים: "לידיים עוד לא מצאו כפפות מספיק מגינות ועדינות לתפעול נשק, לכן רוב הפציעות הן בגפיים".

מנהל שיבא, פרופ' זאב רוטשטיין, ציין שד"ר יפה היא "מלאכית הידיים". כעת היא הגיעה לגיל פרישה. למרות בקשתו, הוא עדיין לא קיבל אישור מנציבות שירות המדינה להמשיך להעסיקה. "נמצא דרך להעסיק אותה", אמר.

"הייתי יכולה לפרוש, אך כל עוד אני מרגישה שאני מביאה תועלת, אני פה. אני חושבת שהייתי נחוצה במלחמה הזו. יש משמעות ענקית לניסיון שצוברים", אמרה ד"ר יפה בחיוך.

שאול בן עטייה, אביו של סרן רן שנפצע בינוני והוא אחד ממטופליה של ד"ר יפה, סיפר: "היא עשתה מאמצים עילאיים כדי לטפל ביד של רן. רופאה כזו היא נכס לבית החולים".

מנציבות שירות המדינה נמסר כי "ד"ר יפה היתה אמורה לפרוש ב־31.10.2013 ובאפריל 2013 אושר להאריך את החוזה עימה עד סוף אוקטובר 2014. לא התקבלה בקשה להארכת שירות נוספת עד כה. ברגע שתגיע בקשה נוספת, היא תיבחן שוב".