קשה היה להחמיץ אתמול את שביעות הרצון בישראל מתוצאות הלחימה בעזה. מצמרת הדרג המדיני ועד אחרון הלוחמים המסר היה אחיד (וצפוי) - ניצחנו.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המציאות קצת יותר סבוכה. נדרש זמן עד שתוצאות המערכה יתבהרו לגמרי, ובעיקר עד שנדע אם הושגה המטרה המרכזית של המבצע: הרתעה משמעותית מול עזה שתבסס שקט לאורך זמן ביישובי הדרום. ובכל זאת, כמה לקחים ראשוניים:
צה"ל: לא הצליח בניסיונו לעצב את המערכה מהאוויר, ונכנס בחוסר התלהבות למערכה קרקעית שגם בה שינה את התוכניות (מפגיעה בתשתיות חמאס ובמשגרים לטיפול במנהרות ההתקפיות), אבל עמד בכך בהצלחה: המנהרות נוטרלו למרות המחיר הגבוה של 64 הרוגים.
בצד החיוב החזיר לעצמו צבא היבשה את תחושת המסוגלות שאבדה לו במלחמת לבנון השנייה. הלחימה התנהלה לעיתים תוך חירוף נפש, והמשימות בוצעו למרות מספר רב של מפקדים שנפגעו. זה קרה, בין היתר, בזכות שיתוף פעולה מוצלח חי"ר־שריון־הנדסה ועם חיל האוויר, ותוך הטמעה יעילה של היתרונות הטכנולוגיים ובעיקר של שפע המודיעין הטקטי שזרם לכוחות.
בצד השלילה, שילם צה"ל שכר לימוד יקר על תקלות מבצעיות (הנגמ"ש של גולני, ההרוגים מפצצות מרגמה, פיגועי המנהרות שבהם נהרגו חיילים בפילבוקס ובחפ"ק 188). גם הטיפול במנהרות ארך יותר מהמצופה, וחשף פער משמעותי במוכנות של הכוחות ללחימה בתווך התת־קרקעי. צה"ל גם יידרש להפיק לקחים מחוסר הצלחתו לפגוע בצמרת חמאס, ומהערכותיו המודיעיניות לגבי כוונות הארגון שהתבררו לעיתים כמוטעות.
ותודה לכיפת ברזל
העורף: אין ספק שחמאס בנה על דוקטרינת "קורי העכביש" של נסראללה, וקיווה כי מתקפת הרקטות תוביל ללחץ ציבורי על הממשלה לסיים את הלחימה. בפועל, הציבור הישראלי התנהג הפוך: העובדה שחמישה מיליון תושבים היו תחת איום הרקטות הפכה את כל המדינה לחזית. האזרחים תמכו באחוזים גבוהים בלחימה, קיבלו בכאב אבל בהשלמה את הנפגעים וחיבקו את החיילים ואת תושבי הדרום.
ועדיין, חלק ניכר מההתנהגות האזרחית הזאת נזקף לזכותה של כיפת ברזל. הצלחתה הפנומנלית שינתה את פני המערכה; אלמלא כ־90 אחוזי יירוט, ואם מספר האזרחים ההרוגים לא היה עומד על שלושה, סביר שהיו נשמעים קולות אחרים בעורף. זה גם צריך להיות הלקח למערכה הבאה, בעיקר מול חיזבאללה שמחזיק ביותר מ־100 אלף טילים ורקטות שיהפכו גם את העורף לחזית.
הדרג המדיני: ניסה להימנע מהמערכה - האווירית ולאחריה הקרקעית. קיים ישיבות קבינט רבות, ירד לפרטים והתנהל ברצינות תוך שימור דיאלוג ענייני עם הצבא, אם כי תוך איבה גלויה בין מרכיביו, ובעיקר בין הציר נתניהו־יעלון־לבני־לפיד לציר שנבנה במהלך המערכה בין ליברמן לבנט.
סיום הלחימה יביא בוודאי את העימות הזה לשיאים חדשים. נתניהו יטען כי נמנע מהרפתקאות מסוכנות, ליברמן־בנט - שהוחמצה הזדמנות למוטט את חמאס ולעצב מציאות חדשה ברצועה. אובייקטיבית, יידרש הדרג המדיני לשאול את עצמו ביושר עד כמה ידע על כוונותיו של חמאס לפתוח כעת בעימות - ואם כך, האם ישראל היתה ערוכה לו, מדוע קוצץ תקציב הצבא בפראות ולמה נותק הקשר עם אבו מאזן - מה הבין באמת על תשתית המנהרות שהקים חמאס ומדוע נמנע ממתן הוראה להשמדתה כבר בראשית המבצע, ובעיקר - אילו צעדים יינקטו עתה לשיקום הקשרים האסטרטגיים עם ארצות הברית שחרקו באופן מסוכן במהלך המערכה.
האתגר המשפטי
חמאס: מערך הרקטות שלו כשל בגביית מחיר כבד בעורף הישראלי, ומערך המנהרות שהוקם בהשקעה עצומה הושמד מבלי שהביא הישג משמעותי. גם פרויקטים אסטרטגיים אחרים - צוללנים, מזל"טים, מצנחי רחיפה - הושמדו מבלי שסיפקו הישג משמעותי.
מנגד, הצליח חמאס להכניס את רוב שטח ותושבי ישראל תחת איום הרקטות, ובעיקר - לשבש (חלקית) את הפעילות בנתב"ג. הארגון גם נמנע מפגיעה בצמרת המדינית והצבאית שלו, ושימר מערך סדור של פיקוד, שליטה ואש שתיפקד במהלך כל ימי הלחימה.
חמאס נכנס ללחימה מתוך מצוקה - המצור על הרצועה ואי־תשלום המשכורות לעובדי הציבור בעזה. הוא יוצא ממנה אחרי שנכשל בהחלפת התיווך המצרי בציר קטאר־טורקיה, ללא הבטחות ברורות לעתיד, ובעיקר - עם הרס עצום, תשתיות הרוסות ומאות אלפי פליטים שיעמידו בפניו שאלות נוקבות על כדאיות המערכה.
הזירה הבינלאומית: ישראל נכנסה למערכה עם לגיטימציה בינלאומית רחבה, פועל יוצא של ראייה מפוכחת במערב כי הטרור בעזה הוא המשכן של זוועות המלחמה בסוריה והתפשטות דאעש בעיראק. גם ההסכמה הישראלית הקבועה להפסקות אש והפוגות הומניטריות (שהופרו בקביעות בידי חמאס) נתנה לצה"ל זמן לחימה, שהצטמצם ככל שגדל היקף הנפגעים וההרס בעזה.
עקב כך פנתה דעת הקהל העולמית בחדות נגד ישראל: האנטישמיות בעולם זינקה בפראות, וגם הדרישות לפעול כנגד מה שכונה בעולם "הטבח בעזה". צה"ל אמנם ליווה כל מהלך בלחימה מבחינה משפטית, אבל ישראל תעמוד עכשיו בפני אתגר לא פשוט של ועדת החקירה שמינתה מועצת זכויות האדם של האו"ם. מה שעשוי לסייע לישראל הוא סיוע משמעותי בשיקום הרצועה ובעיקר בדיקה נקייה ומהימנה של האירועים; היה מי שהציע (ברצינות) להעמיד בראש ועדת בדיקה כזאת דווקא את ריצ'רד גולדסטון - שאמירה שלו כי ישראל פעלה בהתאם לדין הבינלאומי ותוך ניסיון למנוע פגיעה בחפים מפשע תסייע לסכל כוונה מוצהרת להגיש כתבי אישום נגד בכירים ישראלים לבית הדין הבינלאומי בהאג.
* * *
המשימה הושלמה
29 ימים אחרי שיצא למבצע צוק איתן, וכשבועיים וחצי לאחר שנכנס קרקעית לעזה, הכריז אתמול צה"ל על השלמת הטיפול במנהרות ההתקפיות מעזה לישראל.
מפקד פיקוד הדרום, האלוף סמי תורג'מן, אמר אתמול: "סיימנו את הטיפול בכל המנהרות המוכרות לנו. פגענו ברוב המכריע של המנהרות שהיו בידי חמאס. חמאס השקיע עשרות מיליונים במערך המנהרות והיה ערוך באמצעים משמעותיים נוספים, כל אלה ירדו לטמיון. המבצע הביא לפגיעה קשה בתשתית וביכולותיו של חמאס. הלחימה היתה מורכבת - שטח בנוי, צפוף, מורכב וכן תווך תת־קרקעי רחב. מצאנו בתים ורחובות שלמים ממולכדים, נתקלנו בטילי נ"ט, ירי מרגמות, צליפה ולחימה מטווחים קצרים".
תורג'מן הוסיף: "בכל מקום שבו פעלנו - כוחותינו הצליחו להכריע את האויב ולגבור עליו, להשתלט על יכולותיו ולנטרל אותן. כוחותינו ניצחו בכל מקום, עמדנו ביעדים בהצלחה רבה. המפקדים שלנו ראויים להערכה גדולה.
לסיכום, התייחס האלוף לט' באב: "דווקא היום, בתשעה באב שמסמן את הפילוג בעם ישראל ואת שנאת החינם, אני חושב שעם ישראל יכול להיות גאה בלוחמים שלו ובמפקדים שלו. מצאנו רוח של לחימה, מצאנו גבורה. אני חושב שגם החברה הישראלית התגלתה במלוא כוחה, בערבות הדדית ובנכונות לתמוך בלוחמים ובמפקדים בשטח וזה דבר שראוי לציון. המשימה הזאת הושגה בזכות המפקדים והלוחמים ובזכות אלה ששילמו בחייהם ובגופם. ליבנו עם המשפחות השכולות ונמשיך ונלווה אותן וכמובן נאחל לפצועים החלמה מלאה ונמשיך ללוות גם אותם בתהליך השיקום".
מרעננים כוחות
עד השעה שמונה בבוקר אתמול, שעת כניסתה לתוקף של הפסקת אש בת 72 שעות, הסיג צה"ל את כלל כוחותיו מעזה. בשלב זה, צה"ל אינו מתכוון לשחרר כוחות בשל האפשרות כי הלחימה תחודש, אך חלק מהכוחות, בעיקר כוחות המילואים, הוחלפו בימים האחרונים על ידי חיילי מילואים אחרים ויצאו לרענון.
גם בנסיעה אתמול בכבישי עוטף עזה, ניתן היה לראות כלים כבדים של צה"ל מובלים צפונה על מובילים או משפרים עמדות בנסיעה על הזחלים בחול הפודרה באזור. מלבד אפשרות לחידוש הלחימה ברצועה, בצה"ל נערכים למגוון אפשרויות נוספות, דוגמת מפגעים בודדים מתוך הרצועה או הפרות סדר על הגדר, כפי שהיה בתום מבצע עמוד ענן.
מרבית הדוברים הדגישו אתמול כי אי אפשר להתיימר ולומר שלא נותרו כלל מנהרות התקפיות בידי ארגון חמאס, אך כל 32 המנהרות שעליהן ידע המודיעין לפני המבצע, או שהתגלו לו תוך כדי המבצע, הושמדו. בשטח, מתבצעות עוד עבודות על מספר בודד של מנהרות, שבצה"ל מציינים כי אפשר להשמיד אותן מהצד הישראלי של גדר הגבול.
עם שוך הקרבות, יתפנה צה"ל לשלב התחקירים המעמיקים. חלק מהם צפויים להיות נוקבים ביותר, למרות התחושה החזקה בקרב דרגי השטח כי המבצע הצליח והשיג את מטרותיו. ברמה הטקטית, יהיו כמה אירועים שצה"ל יצטרך לתחקר באופן יסודי, דוגמת אירועי החדירה לשטח ישראל במנהרות התקפיות; השימוש בכלי רכב לא ממוגנים בשטח ישראל למרות האיום; שימוש בנגמ"שים מיושנים בתוך שטח הרצועה; פעולתם של לוחמי בית הספר למ"כים ולמקצועות החי"ר, שחמישה מהם נהרגו בפילבוקס באזור קרני לאחר חדירת מחבלים באזור (בצה"ל אגב מציינים שהם נלחמו וירו לעבר המחבלים, בניגוד להערכות הראשוניות); ההכנות לקראת הטיפול במנהרות והיערכות לנושא זה בעתיד.
לילך שובלטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו