כל חי שם מתחת לאדמה. הולכים לך מתחת לרגליים. בניגוד לעופרת יצוקה, כאן חמאס מסתער, עומד ונלחם. הוא נערך אחרת לעימות הזה. הארגון הכין את הקרקע, תרתי משמע. אף שידענו את זה, זה עדיין מפתיע כשזה קורה בפועל, שפתאום מישהו קופץ לך מתחת לאדמה". במילים אלה תיאר השבוע מפקד גדוד של חיל ההנדסה, סא"ל רועי זילברברג, את הלחימה ברצועת עזה, שבוע לאחר שהוא וחייליו חצו את גדר הגבול, במטרה לאתר מנהרות טרור ולהשמידן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
סא"ל זילברברג, 36, יודע על מה הוא מדבר: בעברו שימש גם מפקד צוות "סמור" ביחידת ההנדסה למשימות מיוחדות (יהל"ם), שבעבר נקראה צוות המנהרות, עובדה שמקנה לו כעת יתרון גדול בטיפול במנהרות ברצועת עזה.
"הגדוד שלנו היה בין הכוחות הראשונים שהגיעו דרומה, אנחנו סוגרים פה כבר שלושה שבועות", סיפר השבוע. "בהתחלה זה היה נראה נקודתי מכיוון שקיבלנו התרעה על מנהרה שמצאנו בכרם שלום. אמרו לנו שהמנהרה בשלבי בנייה מתקדמים ושזה אמור להיות בכל רגע".
עם הגעת הגדוד לגיזרת עזה, הוא הוכפף לצוות הקרב החטיבתי של גבעתי. "המטרה שלנו היתה להיכנס ולאתר את הפירים, למצוא את התוואי ולהשמיד את המנהרות. הייתי מוכוון לשתי מנהרות התקפיות, כאשר החטיבה כולה הוכוונה לשש מנהרות".
במשך כמה ימים התלבט הדרג המדיני אם לאשר לצה"ל את הפעילות הקרקעית. ההתלבטות בצמרת גרמה ל"תיזוז" הכוחות בשטח, בעוד כמה ימים לפני הפעולה, ערב־ערב, היו ערוכים הלוחמים על הכלים, והחלו בנסיעה לכיוון הגדר של רצועת עזה, עד שנעצרו על ידי הפיקוד הבכיר בצה"ל. "החיילים חשבו שזה יהיה עמוד ענן 2, שלא יעשו כלום. הפתרון לכך היה לדבר עם החיילים ולא להשאיר את השיחות לפיקוד הזוטר.
על יום הכניסה הוא מספר: "כשאתה מתקרב לגדר, אתה כבר מבין שזהו רגע האמת. שמו אותנו בחוד החנית של צה"ל, אנחנו הכוחות הראשונים שנכנסים. הבנו שככל שנביא הישגים, כך יוכל הדרג המדיני להחליט אם להמשיך קדימה".
סא"ל זילברברג מספר ש"היו לי חששות שהחיילים יראו במבצע הזה נקמה על חטיפת שלושת הנערים, אבל זה לא קרה. המדינה כולה תחת איום טילים ורקטות, וזה האיום המרכזי".
אתגר משמעותי
הכניסה לרצועת עזה היתה רצופה מכשולים. במשך שנים שקדו ארגוני הטרור על הכנות לקראת אפשרות שיום אחד צה"ל ייכנס קרקעית. בצירי ההתקדמות של הכוחות חיכו מטענים רבים ומכשולים נוספים דוגמת צלפים, ירי נ"ט ועוד. זמן קצר בלבד לאחר הכניסה, איתרו כוחותיו של סא"ל זילברברג שתי מנהרות שאליהן הוכוונו על ידי המודיעין. שתי המנהרות הללו, אגב, התגלו כבר בשטח ישראל, האחת בכרם שלום (זמן קצר לפני פתיחת מבצע צוק איתן), והשנייה בסופה, כמה חודשים לפני כן. "הפתח הראשון של המנהרה היה ממולכד. אם הייתי לוחם חמאס והיה לי פתח של מנהרה אסטרטגית, הייתי ממלכד אותו. לכן דבר ראשון ירינו אמצעי פריצה נפיצים לכיוון, והיו שם פיצוצי משנה שהעידו על כך שהיו שם מטענים", סיפר הקצין.
בהמשך, מצאו כוחות הגדוד שתי מנהרות נוספות, אך לדבריו הן היו בשלבי חפירה התחלתיים יחסית וטרם הגיעו לשטחי ישראל. "אפשר להשמיד פיר של מנהרה בתוך עשר דקות, אבל אילו היינו עושים את זה - לא היינו משיגים שום דבר למעשה. צריך להשמיד את הציר של המנהרה", הסביר סא"ל זילברברג. "לא כל מה שמתאים למנהרה אחת מתאים גם למנהרה אחרת. היה לי קשה להסביר לרמות הממונות עלי שהמבצע לא נגמר ברגע שמוצאים את הפיר או את המנהרה".
לדברי סא"ל זילברברג, "יש בשטח גם לא מעט פירי מנהרות של מנהרות לחימה, שחמאס משתמש בהן כדי להיכנס במקום אחד ולצאת במקום אחר. חמאס חשב איך להתמודד עם עוצמת צה"ל והבין שעליו לבצע תמרון מתחת לקרקע, כי מעל האדמה אנחנו יכולים לפגוע בו. אין ספק שזה אתגר משמעותי בלחימה".
באחד המקרים, מספר המג"ד, יצאו מחבלים מפיר מנהרה ששכן ממש מתחת לדחפור צה"לי. "תוך שהוא עומד, יוצאים שני מחבלים ורצים הצידה, אחד מהם בא לירות אר.פי.ג'י. החייל בדחפור פתח את הדלת, ירה לעברם צרור ונסע לעברם כדי לדרוס אותם".
אחד האיומים המשמעותיים על החיילים במבצע צוק איתן הוא איום החטיפה. סא"ל זילברברג מציין שבגזרתו לא היו ניסיונות כאלה, אך למפקדים אחרים במבצע יש סיפורים אחרים. "הנחינו את החיילים שהדבר הבסיסי ביותר הוא שבכל זמן נתון אין כלי שהוא לא מאובטח", הוא מציין. "כלי רק"ם אף פעם לא יהיה לבד. אפילו אם חייל הולך לשירותים, הוא הולך עם חבר שמאבטח אותו".
הם לא לקחו עימם את הטלפונים הסלולריים שלהם, ולא שמעו על הנפגעים הרבים בקרב חיילי צה"ל. "ראשית, זה חשוב מבחינת ביטחון מידע. שנית, לא צריך לספר להם הכל. חשוב לספר להם בעיקר לקחים מגזרות אחרות, פחות חשוב שהם יידעו על הנפגעים כי מדובר בחברים שלהם. אני לא חושב שזה ישפיע להם על המורל, אבל זה יטריד אותם".
איך אתה מתייחס לעובדה שרבים מהנפגעים הם מפקדים, חלקם מג"דים?
"זה מטריד בעיקר את אשתי. מה שמאפיין מאוד את צה"ל הוא ההיבט של הדוגמה האישית וקבלת ההחלטות. בזה טמון חוזקו של הצבא. כמות הנפגעים היא בגלל שחמאס נערך טוב ואימן את כוחותיו. כשאתה בוחר להתמודד עם האיום האמיתי ולגעת בתשתיות חמאס באופן משמעותי, אתה לא יכול לצפות שלא יהיו נפגעים.
יש תחושה שאנחנו עושים את העבודה שמוטלת עלינו - ומצליחים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו