על אהובי נפשנו

אין מלחמה בלי ימים עצובים. אתמול היה כזה. אין לישראל נחמה בכך שחמאס הוכה שוק על ירך ונאלץ להתחנן להפסקת אש קצרצרה. על אהובי נפשנו, על טובי בנינו ונכדינו, אנו מקוננים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כל ישראלי הגון אבל, דואב; וכל מי שתמך במהלך היבשתי הביא בחשבון כי יהיו גם אירועים כאלה, אין מנוס. כיפת ברזל היכתה את חמאס באוויר, והלוחמים הרגליים נקראו לעשות כן מול המנהרות, שישראל לא טיפלה בהן כראוי כ־20 שנה.

רוח נכאים נלווית לאירועים כאלה שבהם נפלו 13 לוחמים. בהתעטף עליו נפשו נסגר העם בתוככי עצמו. עברו חלפו הימים שבהם היה אפשר להימנע מהודעה על קורבנות עד לסיום הקרבות. בששת הימים וביום הכיפורים דחו את הלוויות עד שנסתיימה המלחמה. זה לא מוצע ב־2014. זכות הציבור לדעת, אבל גם זכות הציבור לא לאבד את עצמו לדעת ולחולשה.

זה הרגע לאמץ יד רפה וברך כושלת ולשון שיבשה ודמעה זולגת, ולנשוך שפתיים ולהמשיך במעלה ההר ולשנן מנתן אלתרמן כי "אין עם אשר יסוג מחפירות חייו". לכך נחוצה התגייסות רחבה, ואפשר לראותה במידה רבה אצל יחידים ובודדים ומשפחות. בימים כאלה העם בישראל נחלק בין מי שיקיריו "בפנים" ומי שאינם שם. זו תנועה מחזורית בעם היהודי, הנלחם על חייו בארץ ישראל. בשנים אלה בניי, בשנים שלאחר מכן נכדיך.

אירועים כאלה משפיעים על איכות ההחלטה של העומדים בראש הפירמידה, לכאן או לכאן. לעיתים להחרפת יתר של המאבק שלא לצורך, לעיתים לחולשה שגם אינה לצורך. אך רובו המכריע של העם בישראל יצא למבצע צוק איתן מלוכד, ויודע כי במהלכו נאמרים דברי ביקורת מוצדקים גם אם כואבים, וגם נוכח כי נשמעו הערות הבל.

אתמול, למשל, העיר פרשן ותיק הנוטה לדכדוך כי ידו של חמאס על העליונה מפני שהוא מצליח עדיין לירות טילים לעבר תל אביב. כאילו נשכח מימי מלחמת לבנון ב־2006, שכל עוד אין צה"ל חותר להפיל את המשטר שמולו - בביירות או בעזה - אי אפשר למנוע כליל ירי זה, ואין לחמאס כל הצלחה שלא נרשמה קודם לחיזבאללה.

התנהלותם של בנימין נתניהו, משה (בוגי) יעלון ובני גנץ העידה עליהם כי עשו כל אשר לאל ידם למנוע את ההתלקחות הצבאית. נתניהו ויעלון הבהירו אמש היטב כי הכינו כראוי את הרקע להשגת תמיכה בינלאומית לצוק איתן, וכי נחישותם והתמדתם נותרו בעינן.

בדיעבד נראה לי כי בימים האחרונים היה צריך להפיץ בתנופה רבה יותר את הקריאה להסתלקות האזרחים, ובעיקר הילדים, מהשכונות ששימשו בסיס לטרור. בפעם הבאה - אם תהיה - יילמד הלקח כדי שהעולם לא יתרשם מתצלומי החפים מפשע שנהרגו רק מפני שבאיומי חמאס לא נענו לאזהרות צה"ל.

זו הדרך להפסקת האש. חמאס יקבע את המועד על פי עוצמת המהלומות שינחית עליו צה"ל, בלי שייהנה מדינית מתבוסתו הצבאית. צריך רק לקוות כי עד אז יצמצם צה"ל למזער ההכרחי את השימוש בכוחות היבשה ויחזור אל השמיים הפתוחים של לילות יולי הבהירים.