כתב אישום נגד רוצח שלי דדון: "ללא רחם"

כתב אישום נגד חוסיין חליפה (34), מהכפר אעבלין שבגליל המערבי, המואשם שרצח ב־7 דקירות סכין את שלי דדון (19) ז"ל ב־1 במאי 2014 במגרש חניה באזור התעשייה רמת גבריאל שבמגדל העמק, הוגש אתמול לבית המשפט המחוזי בנצרת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

את האישום הגישו עו"ד אילנה ירושלמי ועו"ד רועי אלפסי מפרקליטות מחוז הצפון. עם הגשת כתב האישום הודיע נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת, השופט יצחק כהן, על ביטול כל איסורי הפרסום בפרשה. באישום לא נקבע אם המניע לרצח הוא לאומני או פלילי. בני משפחת דדון דורשים להכיר ברצח כפיגוע טרור.

אילנה ויעקב דדון, הוריה של שלי, וכן קרובי משפחתה, חבריה ועו"ד אמיר בר־דיין, המייצג את המשפחה, מילאו את אולם המשפט. כשהוכנס חליפה לתא הנאשמים, זו היתה הפעם הראשונה שבני משפחת דדון הישירו מבט לעבר האיש המואשם ברצח בתם. אילנה פרצה בבכי מר, ובזעקות שבר קורעות צעקה: "שאלוהים ישרוף אותו בגיהינום". בעלה הוסיף: "ראינו מפלצת, ראינו את מלאך המוות". בעוד האם מתמוטטת על מושבה, טען חליפה: "לא רצחתי. תפרו לי תיק. אני נהג מונית שעובד באזור והתלבשו עלי".

על פי האישום, ביום הרצח בשעה 08:00 בבוקר אסף חליפה את דדון במונית שלו לכיוון מגדל העמק, שם היתה אמורה לעבור ראיון קבלה לעבודה. חליפה סטה מדרכו והגיע למגרש חניה נטוש בפאתי אזור התעשייה, שם התפתח דין ודברים בינו לבין דדון. בשעה 8:100, בעת שהגיעו לאותו מגרש חניה נטוש, יצא הנהג מהמונית, פתח את תא המטען והוציא משם סכין. בזמן הקצר שהיה מחוץ לרכב התקשרה שלי לבת דודתה טל פרץ בטלפון הנייד, ואמרה לה: "אני במונית, אחת המפחידות. אני לא נושמת". בת דודתה פרץ ניסתה למשוך את השיחה, אך היא נמשכה כ־50 שניות.

חוסיין חליפה אזוק בביהמ"ש // צילום: חגי אהרון

עוד נכתב באישום כי שניות אחר כך חליפה דקר את דדון כשהיא מנסה להימלט ממנו. "הנאשם דקר את שלי ללא רחם. היא נאבקה, ניסתה להגן על עצמה ואף שרטה אותו, אבל לא היה בכך די", צוין באישום. מייד עם גילוי הגופה עלה חשד לרצח על רקע לאומני. מפקד המחוז הצפוני במשטרה, ניצב זהר דביר, הטיל את חקירת הרצח על הימ"ר במשטרת המחוז הצפוני בפיקודו של נצ"מ משה כהן. את החקירה עצמה ניהלו סנ"צ שי דיכטר, ראש מפלג חקירות, ורפ"ק אייל הררי, ראש מפלג התשאול. כל זאת בשיתוף עם השב"כ.

עו"ד אחמד רוסלאן, המייצג את חליפה, אמר: "עצם השחזור כשלעצמו אינו מאשש את המעשים. רק אחרי שאקבל את חומר החקירה, אדע עד כמה הוא תואם לנטען באישום".