השבועיים שהסתיימו בבשורה הנוראה מכל

ביום חמישי, 12 ביוני, עלו גיל־עד, נפתלי ואייל על הטרמפ הגורלי שממנו לא שבו • שבועיים וחצי של מבצע חיפושים חסר תקדים הסתיימו בבשורה הנוראה מכל • כך זה קרה - שלב אחר שלב

צילום: רויטרס // המכונית ששימשה לחטיפה

שבועיים וחצי של חיפושים ותפילות הסתיימו אתמול באכזבה מרה ומפח נפש גדול, כאשר גופותיהם של שלושת הנערים החטופים נמצאו ללא רוח חיים מתחת לגל אבנים קטן, בשדה נטוש באזור חלחול שליד חברון. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הטרגדיה החלה ביום חמישי, 12 ביוני 2014. בשעה 22:00 יצאו הנערים גיל־עד שער ונפתלי פרנקל, בני 16 וחצי, מישיבת מקור חיים סמוך לאלון שבות, והגיעו לטרמפיאדה הסמוכה למוסד החינוכי שבו למדו. בטרמפיאדה פגשו את הנער השלישי, אייל יפרח (19), שהגיע למקום בטרמפ נפרד מקריית ארבע. השלושה הודיעו להוריהם שהם בדרכם הביתה. 

הטרמפיאדה ליד אלון שבות  //  צילום: גרשון אליסון

בשלב הזה עצרה בטרמפיאדה מכונית שבה ישבו ככל הנראה שני מחבלים מארגון הטרור של חמאס, שהציעו לשלושת הנערים טרמפ. השלושה עלו לרכב מבלי לדעת שזו תהיה נסיעתם האחרונה. בחלוף דקות ספורות של נסיעה הבינו הנערים כי נחטפו וכי חייהם בסכנה. בשלב הזה לא ברור מה בדיוק התרחש בתוך אותה מכונית שבה ישבו המחבלים, כאשר אחד מהם נוהג. אחד הנערים הצליח להתקשר למוקד 100 של המשטרה ולחש למוקדן: "נחטפנו". בשיחה נשמעו רעשי רקע. במוקד 100 לא התייחסו לדיווח ברצינות, ולא העבירו את המידע מייד לשב"כ ולצה"ל. המוקדן התייעץ עם אחראית המשמרת שהאזינה לשיחה ובמוקד התייחסו לשיחה כאל הטרדה טלפונית, בעיקר בשל העובדה שהם התקשרו למספר הטלפון שממנו התקבלה השיחה ולא קיבלו מענה. כך, במשך 6 שעות החטיפה לא טופלה. 

בינתיים, הנערים לא הגיעו לבתיהם והוריהם החלו לחשוש. בסביבות השעה 3:00 לפנות בוקר הגיע אביו של גיל־עד שער למשטרת מודיעין ודיווח על היעדרותו של בנו. מאוחר יותר הגיעו דיווחים גם מתחנות המשטרה של רמלה וראש העין, אליהן הגיעו ההורים של אייל יפרח ונפתלי פרנקל. הדיווח הצטלב עם הדיווח הטלפוני של אחד הנערים על החטיפה ורק בשעה 4:00 לפנות בוקר המידע עבר לצה"ל ולשב"כ. כך יצא לדרך מבצע "שובו אחים", לאחר ששעות ארוכות וחשובות, אולי קריטיות, כבר הלכו לאיבוד. באזור החטיפה התגלה רכב יונדאי i35, שרוף כליל, ובמשטרה חושדים כי הרכב קשור לאירוע החטיפה, הרכב נלקח לבדיקות. 

 

מהרגע הראשון של המבצע ובמהלך 18 ימי החיפושים עד למציאת הגופות, הנחת העבודה בצה"ל ובמשטרה היתה שהחטופים בחיים. כל נקיק, מערה, בור, חורבה ובית חשוד נבדקו, אבל החיפושים העלו חרס. במקביל, כבר למחרת החטיפה, התחיל צה"ל בגל מעצרים של פעילי טרור, אנשי חמאס ומחבלים משוחררים, בעיקר באזור חברון, הכל בניסיון לדלות מידע שיוביל לפענוח התעלומה שהסעירה את המדינה. 

חיילים במהלך החיפושים סמוך לחברון  //  צילום: אי.פי.אי

ככל שהזמן חלף הבינו במערכת הביטחון כי הסיכויים למצוא את החטופים בחיים הולכים ופוחתים. גם הממשלה התכנסה. ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל דיווח מפורט מגורמי הביטחון, עמד מקרוב על המאמצים שנעשו בשטח ובמישור המודיעיני, ודרש מאבו מאזן להשיב את הנערים הביתה בשלום. אמהות החטופים ביקרו במליאת מועצת זכויות האדם בז'נבה שבשוויץ וניסו לעורר מודעות בינלאומית לגורל יקיריהן. שלשום השתתפו עשרות אלפי בני אדם בעצרת תמיכה בחטופים בכיכר רבין בתל אביב.

עצרת התמיכה בחטופים בכיכר רבין בת"א, שלשום  //  צילום: קוקו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר