התחייבות המדינה לפנסיה התקציבית: 565 מיליארד ש'

בעיתוי מופלא, ערב תחילת הדיונים בממשלה על הקיצוצים והגזירות בתקציב ל־2015, חשף אתמול האוצר את שערוריית פנסיות הענק במגזר הציבורי, ובראשן גמלאי מערכת הביטחון, מפכ"לים וניצבים לשעבר, שופטי העליון ודיינים בדימוס ושרים וח"כים לשעבר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שיאן הגמלאים הוא שופט בדימוס, שהפנסיה החודשית שלו זינקה לשיא של 86,513 שקלים ברוטו בחודש. סגנו, עוד שופט בדימוס, גרף פנסיה חודשית של 78,705 שקלים. שיאן מערכת הביטחון "לוקח הביתה" פנסיה חודשית של 66,467 שקלים ברוטו, ושיאן הגמלאות של משטרת ישראל, מפכ"ל לשעבר, "מסתפק" בפנסיה של 58,797 שקלים.

הנתונים עולים מתוך הדו"חות הכספיים של המדינה ל־2013, שפירסמה החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, וחושפים לראשונה כי החבות האקטוארית לפנסיה התקציבית זינקה לשיא של 565 מיליארד שקלים בדצמבר 2013. חבות אקטוארית זו מתחלקת לחבות בגין פעילים (220 מיליארד שקלים) וחבות בגין גמלאים (345 מיליארד שקלים). תשלומי הפנסיה לחודש אחד הסתכמו בדצמבר 2013 ב־1.3 מיליארד שקלים, ויגיעו בדצמבר 2014 ל־1.55 מיליארד שקלים בחודש.

שיאני הפנסיה במגזר הציבורי, שופטים ודיינים בדימוס, מרוויחים פי 14 משכר המינימום. גם לפנסיונרים של מערכת הביטחון משולמת פנסיה חודשית גבוהה, ולפי הנתונים, צה"ל משלם להם 563 מיליון שקלים לחודש, שהם 6.8 מיליארד שקלים בשנה - 43% מכלל תשלומי הפנסיה שהמדינה משלמת לגמלאים. גם לבוגרי משטרת ישראל והשב"ס ניתנו פנסיות מכובדות, כאשר הפנסיה הממוצעת לשוטר/סוהר עמדה על 8,961 שקלים. בקרב השרים עומד ממוצע הפנסיה על פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק, ופי 5 משכר המינימום. בניגוד לסכומים הגבוהים הללו, הפנסיה של כלל הפורשים במשק צנועה יותר ועומדת על ממוצע של 6,425 שקלים, פחות מהשכר הממוצע במשק.

51% מחובות הפנסיה של המדינה לגמלאים, שהם 177.2 מיליארד שקלים, מופנים לגמלאי מערכת הביטחון, עוד 22% (74.8 מיליארד שקלים) הולכים למורים, 15% לעובדי מדינה ו־11% לשוטרים וסוהרים. עלות תשלומי הפנסיה תגיע ל־18 מיליארד שקלים ב־2014, ושיא של 26.4 מיליארד שקלים יירשם בשנת 2034. מאותה השנה צפויה הקלה בגירעון האקטוארי בגין חובות הפנסיה, ורק ב־2092 יירשם איזון אקטוארי בפנסיה התקציבית.