"העורך טעה, אבל זו לא סיבה לאיומים"
מי שערך את הספר שממנו נשמטה נעמי שמר - קיבל איומים על חייו
הפרופסור לספרות עבריתיגאל שוורץ, שערך עם זיסי סתוי את הספר המרהיב "לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים", הודיע אתמול כי קיבל איומים על חייו בעקבות מאמרי במוסף השבת, שבו כתבתי כי לא נמצא בין 998 עמודיו מקום לערך "נעמי שמר". מיותר לומר שכל איום על חייו של שוורץ ושל כל אדם אחר הקשור במלאכת פרסומו של הלקסיקון מעורר סלידה וראוי לגינוי מלא, ואפשר כי המשטרה צריכה להעמיד לו הגנה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוקשוורץ אמר לי בשבוע שעבר, וגם אתמול, כי לא ראה לנכון לכפות על חברי המערכת, שהם פרופסורים לספרות, לכלול בספר את שמר, אף שזו היתה דעתו (הוא לא הירשה לפרסם דבר קיומה של מחלוקת זו בשבוע שעבר, אם כי היא נרמזה). השבתי כי לא ייתכן שחיים חפר ויורם טהר לב, הראויים בזכות עצמם, יונצחו בספר כזה, ואילו שמר, שיצירתה כה ענפה - יוק (גילוי נאות: במוסף השבת נכתב כי גם זאב ז'בוטינסקי לא נזכר בלקסיקון, אבל באיחור, לאחר הדפסת החוברת, נמצא כי יש להשמטה זו הצדקה. הדבר תוקן בו ביום: בידיעה שנכתבה בעמודי החדשות היותר מאוחרים נזכרה שמר בלבד, בלי ז'בוטינסקי). בשיחה שהתפתחה הצבעתי בפני שוורץ על עוד תהייה. בלקסיקון שבעריכתו הופיע הערך "אורי אבנרי - סופר", אף שהוא יותר איש ציבור ועיתונאי, ונזכרו ספריו החשובים "בשדות פלשת" ו"הצד השני של המטבע", המנציחים את מלחמת השחרור. אין בעיה, גם הוא ראוי.
הטענה: הלקסיקון אינו מוטה מבחינה פוליטית
רק שלא מובן מדוע נשמט שבתי טבת, שפירסם את הספר האולטימטיבי על מלחמת ששת הימים "חשופים בצריח", הצביע ראשון על הבעיה שבהחזקת השטחים ב"קללת הברכה" והקים מפעל ביוגרפי מונומנטלי על חייו של דוד בן־גוריון. חתן פרס ישראל טבת הוא היחיד שבעקבות ספרו על רצח חיים ארלוזורוב הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. איני יודע אם דעתי זו מקובלת על שוורץ.
בלקסיקון שנדפס על נייר כרומו הובעה תודה למפעל הפיס. עוזי דיין, העומד בראשו, סיפר כי יש למפעל הפיס הסכם עם המוציאים לאור אף שאינו יודע אם הכסף אכן הועבר, אבל הוא מאוכזב מהשמטת שמה של משוררת דגולה כשמר. זה מעצים את התביעה האלמנטרית ששוורץ יכיר בטעות ויביע צער על השמטת שמר שאין לה מקום, ואי אפשר להצדיקה בטעם ספרותי זה או אחר.
הוא טען כי הלקסיקון אינו מוטה מבחינה פוליטית. ראוי להביא את דבריו. הפרשנות היא עניין לכל אחד. אני מכיר מומחים לספרות ואוהביה שלא היו מניחים להתעלם משמר.
להיקפו של הלקסיקון ולעושר שהושקע בכתיבתו ובגרפיקה של עמודיו יש אופי של פנתיאון בכתב. שוורץ ייטיב לעשות אם יבקש את סליחת הציבור ומשפחת שמר על החסך שנגרם להם. "מודה ועוזב - ירוחם".
