"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהנדס בנאס"א: "יכולנו להציל את אילן רמון"

11 שנים אחרי אסון הקולומביה, בכיר לשעבר בסוכנות החלל טוען: "אילו היו מזרזים בשבועיים שיגור של מעבורת חילוץ - הצוות היה חוזר הביתה בשלום" • "זו היתה תוכנית בת ביצוע"

,עודכן
שיגור הקולומביה, 2003/// רויטרס // שיגור הקולומביה, 2003

צילום: רויטרס קריינות: רן מידן

אסון מעבורת החלל קולומביה, שבו נספה האסטרונאוט הישראלי הראשון אילן רמון, היה אחת הטרגדיות הגדולות בתולדות נאס"א ותעשיית החלל העולמית בכלל. כעת, מהנדס בדימוס פותח תיבת פנדורה, ומספר: כך אפשר היה להציל את שבעת האסטרונאוטים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

כזכור, המעבורת נשרפה והתפרקה ב־1 בפברואר 2003, בדרכה חזרה לכדור הארץ, אחרי 17 יום של שהייה בחלל. מאז ועד היום צצות שאלות קשות, הנוגעות לאפשרות שהיתה להציל את האסטרונאוטים של הקולומביה; מהנדסים, מדענים וחוקרים שבים ומעלים השערות ותוכניות, שאילו בוצעו - הצוות של מעבורת החלל היה מהלך עדיין בינינו.

הקולומביה. צילום: רויטרס

התוכנית האחרונה נחשפה לפני יומיים ב־BBC: מהנדס בדימוס בשם דיוויד בייקר, שהועסק במשך שנים רבות בסוכנות החלל האמריקנית נאס"א בתוכנית מעבורת החלל, טען כי "אילו מרכז בקרת הטיסה היה מיודע לסכנה שבחדירת הקולומביה חזרה לאטמוספרה מבעוד מועד, היה יכול להפעיל תוכנית נועזת, אך בת ביצוע, להצלתם".

הפגיעה במעבורת נקלטה במצלמות אתר השיגור מייד, וזה הותיר לפחות 17 יום לנסות לחלץ את האסטרונאוטים. יתרה מזו, במעבורת היו אמצעים לטיהור האוויר שהספיקו לחודש שלם, ומזון ושתייה, שאילו הוקצבו במשורה, היו מספיקים לאותו משך זמן.

אפשר היה להתחיל בתוכנית החילוץ כבר ביום השני לשיגור, צוות הקולומביה. צילום: אי. פי

ואולם הפגיעה לא דווחה בזמן, וכשנצפתה בסרטוני וידאו בשלב מאוחר יותר של הטיסה, כבר היה מאוחר מכדי לעשות משהו, ובחדר הבקרה אף הוחלט שלא ליידע את הצוות על גורלו הצפוי. "אילו כל הגורמים הרלוונטיים היו מדווחים בזמן", אמר בייקר, "היה אפשר להתחיל בתוכנית החילוץ כבר ביום השני לשיגור".

התוכנית של בייקר מתבססת על העובדה, שבמקביל לשיגור הקולומביה הוכנה לשיגור גם המעבורת אטלנטיס, שהיתה אמורה לצאת לדרכה בתוך 6 שבועות. כל מה שנדרש לעשות הוא לזרז את תהליך ההכנה לשיגור ל־4 שבועות. תהליך ההצלה היה אמור לקחת 48 שעות, ובמהלכו הצוות של קולומביה היה עובר לאלטלנטיס.

"אילו היתה מיושמת הרוח ששררה בנאס"א בעת התקלה באפולו 13, שקבעה ש'כישלון אינו אופציה' - היה אפשר לעשות משהו. אבל בקיבעון המחשבתי שאפיין את סוכנות החלל בתקופה ההיא, לא היה אפשר לעשות דבר", אמר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר