"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נמגר את השימוש בשקיות המזהמות"

השר פרץ: "קידום חוק שקיות הניילון נמצא בראש סדר העדיפויות" • עמותת צלול: "תשלום לשקיות יטיל מעין מס על הציבור הרחב"

,עודכן
השימוש בשקיות יפחת? // צילום: קוקו // השימוש בשקיות יפחת?

השר עמיר פרץ הבהיר אתמול כי קידום הצעת החוק למיגור שקיות הניילון, שבמסגרתו ייגבו 60 אגורות בעבור כל שקית ניילון במקום שתינתן בחינם, הוא בראש סדר העדיפויות של המשרד להגנת הסביבה שבראשו הוא עומד.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לפי המשרד להגנת הסביבה, כדי שהצרכנים לא ייפגעו הכוונה היא לחלק סלים רב־פעמיים בחינם עם השלמת החקיקה. הסלים יחולקו במימון רשתות השיווק, שבכל שנה מוציאות כ־80 מיליון שקלים על שקיות. בכנס "הסביבה של המחר" אמר פרץ כי "כפי שנעלמו הסיגריות מהמרחבים הציבוריים, כך נמגר את השימוש בשקיות המזהמות מסוג גופייה. מדובר במשימה לאומית, אין לנו כוונה להתעלם מהיצרנים. הנחיתי את כל הגורמים לנהל מו"מ עם יצרני השקיות כדי להגיע איתם להסכמות על קווי ייצור חלופיים".

יצוין כי הישראלי הממוצע צורך בכל שנה כ־275 שקיות ניילון. אחת הביקורות שנמתחה על דבריו של פרץ היתה מצידו של פורום היצרנים והיבואנים של השקיות, אשר טוענים כי "מבחינת המשקל הכולל, השימוש בשקיות גופייה הוא זניח ביחס לשימוש בשקיות פלסטיק אחרות או במוצרי פלסטיק בכלל. המשמעות היא שהתועלת הסביבתית האפשרית הטמונה ביישומו של החוק היא שולית למדי".

אופיר פז פינס, לשעבר יו"ר שדולת הסביבה בכנסת, אמר בכנס כי "יש מי שמפריע לחוק השקיות לעבור בכנסת - גורמים שיש להם עניין שלא יהיה מחיר לשקית ניילון. זה גורם אנטי־סביבתי ואני קורא לכנסת להשלים את החקיקה הזו". מעמותת צלול נמסר: "הצעת החוק נותנת מענה חלקי בלבד לבעיה הקשה שיוצרות שקיות הפלסטיק. תשלום עבור שקיות אלה יטיל מעין מס על הציבור הרחב ויוביל רק לצמצום בכמות השקיות שהציבור צורך.לעומת זאת, הצעת החוק שהגישה חברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) ביוזמת צלול והמועצה לישראל יפה קובעת איסור מוחלט על חלוקת שקיות פלסטיק והחלפתן בשקיות מחומרים מתכלים. רק כך נעלים את השקיות המזיקות מנוף חיינו ומהסביבה שלנו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר