"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לרקוד עם קוריאנים

להקת המחול הקיבוצית הוזמנה להופיע בפסטיבל מחול בדרום קוריאה • כתבתנו הוזמנה להתלוות לרקדנים במסע למדינה הכל כך שונה, וגילתה שכשזה מגיע למחול - להבדלי התרבויות אין משמעות

,עודכן
צילום: אורי נבו //

סיאול, דרום קוריאה, אולם ארקו לאמנויות. מאות קוריאנים עומדים על רגליהם, מוחאים כפיים, שואגים ושורקים, ועל הבמה קדים קידה רקדני להקת המחול הקיבוצית שזה עתה סיימו לרקוד את היצירה "אמבכלל".

כל זה התרחש במופע הנעילה של פסטיבל "Modafe" - פסטיבל למחול מודרני בקוריאה, שמתקיים מאז 1982. 17 להקות מחול מעשר מדינות השתתפו השנה בפסטיבל (ובהן גם להקתה של שרון אייל, שהופיעה בפסטיבל עם יצירתה "House"). להקת המחול הקיבוצית הופיעה במסגרתו פעמיים עם "אמבכלל", שיצר הכוריאוגרף והמנהל האמנותי של הלהקה רמי באר ב־2012.

"זה מסקרן"

חבורה נכבדת של להקת המחול הקיבוצית יצאה למסע הזה לדרום קוריאה: 16 רקדנים ורקדניות, שלושה מנהלים, איש תאורה וסאונד, טכנאי, מלבישה, מזכירת להקה ורמי באר אחד.

"ביצירות שלי אין סיפור מבחינת עלילה או נרטיב, אבל כן יש התעסקות בחומרים של החיים ובקיום האנושי", מנסה באר להסביר את יצירותיו, "אני מציע לצופה הצעה, להתחבר ליצירה מתוך העולם האסוציאטיבי שלו, לתת פירוש משלו. מבחינתי אין דבר כזה 'נכון/לא נכון', 'הבנתי/לא הבנתי'. המחול הוא אוניברסלי ואני באמת מאמין שיש לו כוח לייצר דיאלוג ברחבי העולם, בשונה מתיאטרון שבו יש צורך בהבנת השפה".

אתה מרגיש שאתה מייצג את ישראל בפסטיבל שכזה?

"אנחנו מייצגים קודם כל את העשייה האמנותית שלנו, אבל כשיש מסיבות עיתונאים או ראיונות עם תקשורת זרה, בהחלט עולות שאלות על הארץ ואני נדרש גם לסוגיות אלו. זה תמיד מסקרן".

זו כבר ההופעה השלישית של הלהקה בסיאול. "פנו אלינו וביקשו שהקיבוצית תנעל את הפסטיבל", מספר יוני אביטל, המנהל הבינלאומי של הלהקה, "מתברר שהקהל הקוריאני אוהב אותנו מאוד". לדברי צדוק צמח, מנהל הסיורים של הלהקה, "הקהל הקוריאני נראה מאופק, בעל חזות קשוחה, אבל ברגע שהם רואים יצירה עם כזאת אנרגיה מתפרצת - זה פותח אותם".

בדרך להופעה ההתרגשות ניכרת בקרב הרקדנים. "זו תחושה אחרת להופיע פה", אומרת קורינה פריימן בת ה־26 מבית שמש, שרוקדת בלהקה שש שנים, "אנחנו מביאים משהו שהם לא רגילים אליו, באים מקצה העולם, וזה מסקרן לדעת איך זה נראה בעיניהם, מה הם חושבים עלינו".

איתי פרי, בן 26 מעפולה, רוקד בלהקה שש שנים. "כל פעם שאנחנו מגיעים ליעד אחר בעולם זה מסקרן", הוא אומר, "זה בדרך כלל מתקבל בשמחה ובאהבה". לדברי ענת עוז, בת 23 מעומר שזו שנתה הראשונה בלהקה, "בהופעות בעולם אנחנו נתקלים בתרבויות שונות, ואף פעם לא יודעים איך הם יגיבו". בסוף המופע היא נראתה מרוצה: "אני חושבת שהם נהנו. הרגשנו את זה באנרגיות, יש וייב עוצמתי מהקהל".

מנכ"לית הפסטיבל, האן נאם קים, מספרת כי "הפסטיבל שלנו הוא הוותיק והחשוב בקוריאה. בשנים האחרונות במיוחד מתפתחת פה סצנת מחול מקומית. אנו עוקבים אחר המתרחש בעולם והלהקה הקיבוצית היא אחת הלהקות המובילות בישראל. אחרי שצפיתי בהופעה התלהבתי מאוד והחלטנו להזמין את הלהקה לקוריאה. הקהל הקוריאני מאוד מתרגש מבואם".

מייבאים רקדנים

בין הופעה להופעה הספיקה הלהקה לקיים יום אודישנים לרקדנים לפרויקט "מסע מחול" (Dance Journey). מדובר בפרויקט שמתקיים מ־2009 ומזמין רקדנים מרחבי העולם להגיע לישראל לחמישה או לעשרה חודשים, שבמהלכם הם חיים בכפר המחול בקיבוץ געתון, מטיילים בארץ ורוקדים עם הלהקה.

"אנחנו עושים אודישנים כמעט בכל מקום שאנחנו מופיעים בו", מספר המנהל הבינלאומי יוני, "הגיעו אלינו רקדנים מקוריאה, מיפן, מאוסטרליה, מהודו ומאירופה. חלק מהרקדנים בסוף הפרויקט נשארים בארץ ומתברגים בלהקות ישראליות מקצועיות".

לאודישנים בסיאול הגיעו 22 רקדנים ורקדניות מרחבי קוריאה. את התשובה אם התקבלו או לא, הם יידעו בעוד שבוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר