בנט, "האח" שנלחם למען נוני מוזס

"המצב כרגע שאם לא ייעשה משהו אחר, העיתון היחיד שיישאר הוא 'ישראל היום'", הבהיל שר הכלכלה נפתלי בנט את מי שהגיעו לאוניברסיטת בר־אילן, לרגל השקת תא הסטודנטים "ישראלים" של סיעת הבית היהודי שבראשותו.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אריאל י. לוין מתאר בבלוג שלו באתר News1 איך הסביר בנט ב־29.05.2014 מדוע הוא תומך בחוק שימנע את חלוקת "ישראל היום" בחינם, תוך שהוא קובע שלעיתון "אין מודל כלכלי אפקטיבי... 'מעריב' נסגר, 'מקור ראשון' נסגר ונרכש על ידי הבעלים של 'ישראל היום'", וש"מטרת החוק היא השארת שאר העיתונים חיים, אחרת מה שקרה ל'מעריב' ומה שקרה ל'מקור ראשון' יקרה לכולם, הכל ייסגר". בקיצור, "ישראל היום" אשם בכל. 

בנט גם הפגין לכאורה ידע כלכלי: "לכלי תקשורת יש שני מקורות להכנסות פוטנציאליות: מנויים ופרסום. יש מודל חינמונים בכל העולם, וזה מודל מקובל וראוי. המודל אומר שאתה מוציא סכום מסוים על התכנים וההפצה, ומוכר פרסום מעל אותו סכום ואז מהרווח הזה אתה חי. זה לא המודל של 'ישראל היום'. לישראל היום, למיטב הבנתי, אין מודל כלכלי אפקטיבי. הם לא מתכוונים להרוויח". ובלי להתבלבל הוסיף: "מטרת החוק אינה סגירת 'ישראל היום'..."

המנטור בנט, משהו לא ברור במשוואה:

• ל"ישראל היום" יש מודל כלכלי. אגב, מעולם לא פנית אלינו בבקשה שנסביר לך מהו. זו עובדה, וכך זה עובד: יותר חשיפה - יותר הכנסה ממודעות. המודל הכלכלי של "ישראל היום" נבדק ונמצא ראוי בידי הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה. אם לצטט מהודעתו על אישור רכישת "מקור ראשון" על ידי "ישראל היום", הרי בבדיקה שנערכה ברשות ההגבלים העסקיים, בראשות גילה, לא נמצא כל בסיס לחששות שמצדיקים התנגדויות במסגרת חוק ההגבלים העסקיים. ב"גלובס" צוין כי הממונה ביקש לידיו את המודלים העסקיים שעליהם מבוססים "מקור ראשון" ו"ישראל היום", ואלה אכן הועברו לידיו.

• קריסת "מעריב" החלה במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, כש"ידיעות אחרונות" יזמו מהלך מבריק: חלוקה בחינם של מאות אלפי עיתונים למגויסים, שלא הכירו את "ידיעות" קודם לכן... מאז אותו מהלך שיווקי (סליחה, המנטור בנט - האם זה נחשב מודל עסקי?) "ידיעות" המשיך לגדול ו"מעריב" - לדעוך. בתחילת שנות ה־90 הפך רוברט מקסוול, איל הון יהודי בריטי, לבעל המניות העיקרי בו. עם פטירתו המסתורית, קנתה משפחת נמרודי את העיתון ב־1992. 

העיתון המשיך להידרדר. הציבור מאס בו - עובדה. ב־2006 היו פרסומים על מגעים עם אנשי עסקים שונים לרכישתו, ובהם ארקדי גאידמק, חיים סבן ושלדון אדלסון. ב־2010 נמכר שליש מ"מעריב" לאיש העסקים זכי רכיב. ב־2007, שרק במחציתה השניה הופיע "ישראל היום", דיווח "מעריב" לבורסה על הפסד של 78 מיליון שקלים. ב־2008 כבר דיווח על הפסד של 113 מיליון שקלים. פחות משנה אחר כך העיתון נמכר לאיש העסקים נוחי דנקנר. הוא דיווח על הפסדי ענק, וב־2012 הוא נמכר לאיש העסקים שלמה בן צבי. ב־2014 הוא נמכר, על ידי הנאמן מטעם בית המשפט, לאלי עזור. מכאן, שתי עובדות: "מעריב" צנח בגלל כישלון עסקי ומערכתי של העיתון; ועד עצם היום הזה, המותג עדיין קיים.

• "מקור ראשון" מעולם לא נסגר. להפך. בעייתו היתה שבעליו, המו"ל שלמה בן צבי, רכש את "מעריב", וזה מה שגרר את הקבוצה כולה להקפאת הליכים. עכשיו נרכש "מקור ראשון" על ידי "ישראל היום", ואגב, כמות המודעות אצלו זינקה באורח מרשים בתקופה קצרה ביותר. הייתכן שמקור פליטת הפה של כבוד המנטור והשר טמון בחשש שמא ישתנה היחס אליו ב"מקור ראשון", שממנו כל־כך נהנה?

• העיתון "ידיעות" הוא חלק מקבוצת "ידיעות אחרונות", שמפעילה עסקי תקשורת נוספים, ובהם רשת המקומונים "ידיעות תקשורת", "כלכליסט", "לאישה", "פנאי פלוס", "ראש1", "עולמו של דיסני", "בלייזר", "מנטה", "עלמה", "Go", "ידיעות נגט" (מיועד ליוצאי אתיופיה בישראל), הוצאת ידיעות ספרים, אתר ynet, עיתון "וסטי" ברוסית, סוכנות הדוגמנות לוק, שבועון "שער למתחיל", פורטל לייף סטייל X-net, בעלים של חברת בר שיווק והפצה ועוד. ועדיין לא הזכרנו את הזרועות בערוצי הטלוויזיה. אבל מי שעלול להפריע לשוק העיתונות הוא "ישראל היום"? הרי סגירתו תחזיר את המונופול לידי נוני מוזס, חד וחלק. והציבור ישלם.

*   *   *

הסיפור פשוט. לגישת בנט, מי שמלקק לו - שיפרח. מי שלא - שיגווע. ומכאן, לשיטתו, הקו המפריד בין חיים למוות: "ידיעות" טיפח אותו, והפך לעיתון הבית. ב"ישראל היום" - שבדרך־כלל אין לו טענות לגבי מרבית עמדותיו של בנט בנושאים לאומיים - העזו למתוח עליו ביקורת. חופש הביטוי? לא אצל בנט. והנה בא החוק שנועד לסגור אותנו.

*   *   *

אחד המנהיגים הרוחניים של הבית היהודי דווקא חושב אחרת

הרב דרוקמן: "יש לברך על 'ישראל היום'"

בניגוד ליו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט, התומך בהצעת החוק שמטרתה לפגוע ב"ישראל היום", אחד המנהיגים הרוחניים של המפלגה, הרב חיים מאיר דרוקמן, תקף אותה בחריפות. הרב, מבכירי הרבנים של הציונות הדתית ויו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא וראש ישיבת אור עציון, הבהיר לפני כשלושה שבועות: "אני חושב שזה חוק אנטי־דמוקרטי. הוא בא ממש לסתום פיות. למה להתערב בכלל בענף העיתונות?"

על היות "ישראל היום" מחולק בחינם, אמר הרב כי "זה אחד הדברים היפים שעיתון מוצא את קיומו דרך מודעות ומחולק לאנשים חינם. חוץ מזה, אף אחד לא מכריח איש לקחת אותו. אם מישהו מעוניין לראות את אותו עיתון - אז מותר לו. זה דבר לגיטימי. אין להעלות על הדעת לסגור את 'ישראל היום'".

באשר לטענה כי מדובר בעיתון מגמתי המשרת איש אחד, השיב הרב: "אני מכיר עיתונים במדינת ישראל, שלא אזכיר את שמם, שהקו שלהם הוא בדיוק הפוך מזה של 'ישראל היום'. אז מה, מישהו קם ותובע לסגור אותם כי הקו שלהם הפוך?" לדבריו, "מדובר בעיתון ציוני שלא מתבייש בציוניותו, ואנחנו זקוקים לריבוי ולחיזוק הציונות. יש לברך על העיתון 'ישראל היום'. כן ירבו עיתונים כמוהו במדינת ישראל".

מלבד תמיכתו של היו"ר בנט, יו"ר הסיעה ח"כ איילת שקד היא אחת הח"כים שיזמו את הצעת החוק.

כתב "ישראל היום"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו