רווחים חריגים על משאבים? יותר כסף למדינה

ועדת ששינסקי-2 הגישה את מסקנות הביניים. הוועדה שהוקמה לבחון את מדיניות המיסוי הממשלתית בכל נושא שאינו גז טבעי או נפט, ובחנה את המדיניות בנוגע לחברתכילשמייצרת אשלג בים המלח, כמו גם את המחצבות שחוצבות חומרי תשתית לבנייה, והמים המינרליים.

ההמלצה העיקרית היא לשנות את מדיניות התמלוגים הנהוגה, ולהטיל מס על "רווחי יתר", רווחים חריגים ביחס לנהוג בענף של כיל ברחבי העולם. כיום נהוגה גביית תמלוגים מכיל בשתי מדרגות. הראשונה של 5% והשנייה, מהיקף יצור של מעל ל-1.5 טון אשלג בשנה – בגובה 10%.

הועדה ממליצה לאחד את רמת התמלוגים ל-5%, אך להטיל מס של 42% על רווחי יתר מעל ל-11%. לפי ההערכות של ועדת ששינסקי יישום ההמלצות יניב לקופת המדינה תוספת מיסים של כחצי מיליארד שקל מדי שנה עד 2030, השנה שבה מסתיים הזיכיון של כיל.

הוועדה מציינת כי מערכת החקיקה הקיימת בתחום בישראל היא מיושנת (נוסחה והתבססה בשנות ה-20 של המאה הקודמת). "חלק הציבור ברווחיות החברות (ה-GT, נתח הממשלה – government take) אינו עולה יחד עם עלייה ברווחיות הנובעת מהמשאבים הנמצאים בבעלותו".

לפי נתוני הוועדה, שיעור נתח הממשלה ב-7 השנים האחרונות עמד על 23%. וגם לאחר שינויים שהוכנסו בחוק עידוד השקעות הון (ושהחריגו את חברת כיל) שיעור ה-GT יעמוד על 30%, בעוד שבתחום הגז הטבעי הוא מגיע ל-50%, בעקבות יישום מסקנות ועדת ששינסקי הראשונה. שינוי נוסף ודרמטי לא פחות הוא ההחלטה על מיסוי "מוצרי מעבר.

עוד באתר ישראל היום:היום: השוויצרים יכריעו אם שכר המינימום יעלה ל־86 ש' לשעה