"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פייגלין: הכותרת לחוק נגד "ישראל היום" היתה צריכה להיות "איפה הבושה?"

ח"כ פייגלין, סגן יו"ר הכנסת: הח"כים החתומים על החוק - שליחים של בעל אינטרס שמנסה לפגוע במתחרה

,עודכן
ח"כ פייגלין // צילום: קונטקט // ח"כ פייגלין

סגן יו"ר הכנסת, ח"כ משה פייגלין, מתנגד בנחרצות לחוק "ההגנה על התקשורת המודפסת", שיפגע ב"ישראל היום". "כותרת החוק", הוא אומר, "היתה צריכה להיות 'איפה הבושה?'"

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"אין בחוק הזה שום אינטרס ציבורי, אלא אינטרס פרטי ברור", אומר פייגלין בראיון ל"ישראל היום", "הח"כים החתומים על החוק הם שליחים של בעל אינטרס, המעוניין להוציא מהשוק עיתון מתחרה".

פייגלין טוען כי "אם זה לא היה חמור כל כך, פשוט הייתי מתגלגל מצחוק. לא שמעתי מעולם על חוק שאוסר לחלק משהו בחינם. צריך דמיון מפותח מאוד מאוד כדי לבוא עם חוק כזה. אני חושב שמי שהביא את החוק הזה פשוט 'התעלה על עצמו', ואני לא מבין איך יוזמיו יכולים להסתכל על עצמם בכלל במראה. איך אפשר ליזום חוק כזה ולהסתכל על אנשים ברחוב? אולי נטיל מס גם על מי שנושם אוויר או שותה מים".

על פי כותרת החוק, הוא בא להגן על התקשורת הכתובה. הוא לא מגן עליה?

"אם החוק הזה בא להגן על משהו, הרי הוא בא להגן על גורמים אינטרסנטיים שמנסים להוציא מהשוק איזשהו מתחרה. מי שמביא את החוק הזה, ברור כשמש שהוא לא בא להגן על העיתונות, אלא הוא שליח של בעל אינטרס כזה או אחר. זו פשוט בושה להביא חוק כזה לפתחה של הכנסת, ואני קורא למשוך אותו".

לדבריו, "מאחורי כל חוק שמביאים חברי כנסת יש אינטרסים כאלה ואחרים שעומדים מאחורי החוק, לעיתים כלכליים ולעיתים אידיאולוגיים. אבל המשותף לכל החוקים הוא שיש מרכיב מספיק חזק של טובת הציבור שבתוכו בלועים גם האינטרסים החבויים. במקרה הזה אין שום אינטרס ציבורי לחוק, רק אינטרס פרטי. כתובת השולח ברורה מאוד מאוד, ובכל זאת באים חברי כנסת ומגישים את הצעת החוק הזו בלי בושה. הכותרת לחוק הזה היא 'איפה הבושה?'"

כאיש האגף הימני בליכוד, מה אתה אומר, למשל, ליו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, שתומך בחוק ולטענתו העיתון מעדיף את האינטרס של נתניהו על פני האינטרס הלאומי?

"נו, אז מה. שלא יקרא אותו. 'ישראל היום' יצא נגדי לא פעם ולא פעמיים, אולי כי נתניהו יותר מוצא חן בעיניו. אז מה? מה זה ענייני אם העיתון מעדיף אותי או את נתניהו? למה, לעיתונים אחרים אין אג'נדות? ל'ישראל היום' יש אג'נדות כמו שלכל העיתונים יש אג'נדות. גם לשופטים יש אג'נדה. בעצם הפוליטיקאים שתומכים בחוק אומרים: האג'נדה של העיתון לא מוצאת חן בעיניי, ולכן יש לסגור אותו. המחשבה שבמדינה דמוקרטית יסגרו עיתון כי הוא מחולק בחינם היא בלתי נתפסת. צריך דמיון רב כדי לנסח חוק כזה ולהעז להעלות אותו. אולי בשלב הבא נסגור עיתונים כי הם יקרים מדי ולא כי הם זולים מדי".

עוד בישראל היום:כש"ידיעות" מעלים מקוראיו את הסיפור החשוב

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר