"לא רצו אותי, אבל נלחמתי - והצטיינתי"

זהו סיפורה המרגש של תינוקת, שהוריה הביולוגיים מסרו אותה לבית יתומים בפרגוואי, שם אומצה בגיל שלושה חודשים על ידי זוג בריטי, והיום היא מפקדת על מחלקת טירונים ביחידת החילוץ של פיקוד העורף.

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

זו הדרך שעברה סג"מ תמנע מרשל (21) מקיסריה, שבהרבה נחישות וכוח רצון אדיר הצליחה להגשים את חלומה לשרת כקצינה קרבית בצה"ל. על כך היא זכתה לקבל את אותמצטיין הנשיאבטקס שנערך ביום העצמאות.

את שנות ילדותה עברה תמנע באי ג'רזי שבתעלת למאנש, שבין חופי אנגליה לחופי צרפת. כשהיתה בת 3 הוריה התגרשו. בגיל 6 החליטה אמה להתגייר ולעלות לישראל עם שלושת ילדיה המאומצים.

"גם לפני שעלינו לארץ, הקשר עם אבי המאמץ נותק והקשר עם אמא לא היה טוב. למעשה, גדלתי עם מטפלות עוד בחו"ל וגם בישראל. להורים המאמצים לא היה כל כך זמן בשבילי", סיפרה תמנע, "מאז שהגענו לארץ ובמשך 15 שנים עד היום, טיפלה בנו מטפלת בשם סער שאמא שלי שכרה. היא היתה האמא שלי לכל דבר. היא לימדה אותנו את השפה העברית. הביאה אותנו לבית הספר, האכילה אותנו ושיחקה איתנו".

אחרי שעברה לקיסריה, היחסים עם אמה המאמצת הידרדרו. תמנע נהגה ללון אצל סער. "היום היא בת 40, נשואה ואם לשני ילדים קטנים משלה, אבל אנחנו עדיין גרים אצלה", סיפרה תמנע, שיום אחד גילתה שאמה עזבה את הארץ. תמנע נותרה לבדה, בלי אזרחות ישראלית, ולא הוכרה כיהודייה: "איני יודעת מי הוריי הביולוגיים, ובצה"ל לא רצו לגייס אותי. השירות בצה"ל היה בשבילי מטרה וחלום. כאן גדלתי, זו המדינה שלי ואני רוצה לתרום כמו כולם". אחרי שהצליחה לקבל אזרחות ישראלית, התגייסה לצה"ל כחיילת בודדה - ולא איכזבה. כבר במהלך הטירונות נבחרה כחיילת למופת, ובקורס קצינות נבחרה כמצטיינת מגמת לוחמים.

עוד באתר ישראל היום: צה"ל למילואימניקים - "ותרו על התשלום שמגיע לכם בסופ"ש"