"המחבלים עמדו מטר ממני; ראיתי את המוות"

שבעה חודשים אחרי שבעלה, אל"מ (מיל') שריה עופר (62) ז"ל, נרצח בהיאחזות ברוש הבקעה, חזרה אלמנתו מוניק עופר (50) לראשונה לביתם המשותף בצפון בקעת הירדן, שהפך לזירת רצח אכזרית.

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בראיון ראשון ובלעדי שיתפרסם בסוף השבוע במוסף "שישבת" של "ישראל היום", משחזרת מוניק, דקה אחר דקה, את רגעי האימה שהובילו לרצח האכזרי של בעלה ואת מסע ההימלטות הדרמטי שלה עד שהצליחה להזעיק עזרה, זאת למרות שרוצחי בעלה חיפשו אחריה בחשיכה כדי לחסל גם אותה.

שריה עופר ז"ל, שכונה בפי חבריו יאיא הקטן, שכל את אחיו רס"ן יצחק (במבי) ז"ל, טייס חיל האוויר, שנהרג במלחמת יום הכיפורים בעת שמטוס קרב מסוג סקייהוק שהטיס הופל ברמת הגולן ביומה החמישי של המלחמה.

שריה עופר ז"ל ומוניק // צילום רפרודוקציה: דני ברנר

בתזמון מצמרר נרצח יאיא ז"ל ב־11 באוקטובר 2013, בדיוק ביום השנה ה־40 לנפילת אחיו האהוב. שני מחבלים פלשתינים מחברון הגיעו לביתם של מוניק ושריה עופר בפאתי ההיאחזות הנטושה ברוש הבקעה ורצחו את עופר ב־44 מכות גרזן. מוניק, שהבחינה מתוך המטבח במחבלים הרוצחים את בעלה, נמלטה מהדלת הקדמית אל תוך החשיכה ובמשך יותר משעתיים, זחלה בעלטה מוחלטת לעבר כביש 90, מתוך מטרה אחת ויחידה - להזעיק עזרה ולהציל את בעלה.

"רצתי, נפלתי, זחלתי, נפלתי שוב ונפצעתי", משחזרת מוניק, "גררתי את עצמי לכיוון השער. הברך שלי התפרקה, הדם ניגר כמו מים ובשלב מסוים התחבאתי מאחורי בטונדה ליד השער".

מוניק, שנפצעה קשה בברך, עברה סדרת ניתוחים ושיקום אורתופדי ועדיין נזקקת לקביים להליכה. "המחבלים חיפשו אותי במטרה לרצוח גם אותי. קפאתי בשיח קוצים. הם עמדו מטר ממני, דיברו בערבית. שמעתי את הנשימות שלהם. ראיתי את המוות מול העיניים, אבל הם לא הבחינו בי ועזבו את המקום", סיפרה.

בכתבה חושפת מוניק איזה מידע מסרה לחוקרי השב"כ שסייע להם לעלות במהירות על שני החשודים ברצח, שמשפטם מתנהל בימים אלה בבית הדין הצבאי שומרון. היא מספרת את סיפור חייה לצידו של יאיא, מפקד נערץ ולוחם אגדי בצה"ל, שהיה ממקימי יחידת העילית שלדג, מפקד סיירת שקד, סגן מפקד חטיבת גבעתי ומפקד רצועת עזה. "לא רק אהבתי את יאיא, אלא גם הערצתי אותו. עבורי הוא לא יאיא הקטן אלא יאיא הענק. הוא היה חבר, מגן ותומך", הוסיפה.