פעילי זכויות בעלי חיים, חברי הארגון הקיצוני "זב"ח 269", החליטו להפריע לחגיגת המנגלים הגדולה של יום העצמאות. הפעילים הטבעוניים הגיעו ביום שלישי השבוע לפארק הירקון, בידיעה שהם עושים זאת ביום שסמלו המסחרי הוא צליית בשר על האש, כשבידיהם פגרים של חתולים, חולדות וארנבים, חלקם פשוטי עור, והניחו אותם על מנגלים כבויים כאות מחאה. 13 הפעילים לא הסתפקו בהצגת הפגרים לראווה ואף קראו לילדים בסביבה, חלקם בני 3 ו־4, שיגיעו לצפות במחזה.
לעדכוני חדשות נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כצמחונית אדוקה, שמכניסה לפתח ביתה רק חלב סויה ונבטי אלפלפה, אני חייבת לצעוק - זו לא הדרך לעשות את זה. נכון, מבחינת אותם פעילים שחיטה של בעלי חיים היא עוול מוסרי שאסור לעבור עליו בשתיקה, אבל מעשים פרובוקטיביים כאלו לא יעזרו לקרב אנשים אל הצמחונות - אולי דווקא ההפך.
מבחינה תרבותית, להציג לאנשים מצג שלפיו אכילת בשר בקר היא שוות ערך לאכילת בשר של חיות המחמד שלנו, זה לא משהו שאפשר באמת להבין. ההשוואה הזו כמעט לעולם לא עולה על הדעת בקרב מי שמחשיב עצמו קרניבור. בסין מזילים ריר בהנאה על כלבים, חתולים, צבים - וגם מגדלים אותם למחייתם בביתם כחיות מחמד, ואין להם שום בעיה עם זה.
מבחינה מוסרית, להשתמש באקט אלים כדי להילחם באקט אלים של שחיטת חיות - גם זה אינו נכון במקרה הזה ובלתי אפקטיבי. במקום לקרב אנשים אל מה שאתם מאמינים כי הוא האמת הנסתרת מעיניהם, אתם רק מרחיקים אותם ממנה.
התניות תרבותיות
אני מאמינה בצדקת דרכי הצמחונית ואני עושה מאמצים כדי שכל הקרובים אלי יכירו ויבינו קצת יותר את ההשלכות של אכילת בשר ואת הנזק הסביבתי, המוסרי והבריאותי שתעשיית הבשר גורמת, אבל הדרך לגרום להם לפקוח את העיניים היא לא בכוח, ובטח שלא במעשים אלימים. הסברה באמצעות חינוך, סרטונים בעלי מידע חיוני ודוגמה אישית כי חיים ללא בשר הם חיים בריאים הרבה יותר - כל אלו עוזרים לאנשים להבין מאין מגיעה הצמחונות.
ילד בן 4 לא מבין שהעגל החמוד שליטף בפינת החי בהנאה הוא אותו עגל שיושב לו על הצלחת במנגל של יום העצמאות, מתובל במלח ובפלפל. גם אין שום צורך שיבין זאת בגיל 4. כשהילד יגדל וירצה לדעת קצת יותר על הדרך שבה מסתובבים גלגלי העולם ואיך נוצר הסטייק על הצלחת שלו - כדאי ורצוי שיחקור וילמד ויעמיק. שיבין איך מושמדים אפרוחים במדגרות, שיבין באילו תנאים מוחזקות תרנגולות כדי שיהיה לו מארז ביצים טריות במקרר, ושיכיר בסבל המתמשך שעוברים בעלי החיים בדרך למארז הנקניקיות ב־39.90.
המוסר קשור בקשר הדוק בהתניות תרבותיות, וככזה עליו להתפתח בהדרגתיות. פעולות קיצוניות כמו של אלה שהציגו לראווה פגרי חתולים או צבעו את מזרקות תל אביב בצבע של דם, פשוט לא יחלחלו פנימה. מאבק ומחאה למען בעלי החיים וזכויותיהם הם חשובים מאין כמוהם ומבורכים, אבל נדרשת מחשבה יתרה כשנכנסים לאנשים לתוך הצלחת. לא כל מחאה היא קלה לעיכול.
