עמיתיי העיתונאים, לאן נעלמתם?

העיתונאים שהתגייסו להצלת ערוץ 10, שראשיו שרפו כסף וקיבלו הטבות על חשבון הציבור, שותקים לנוכח הצעת החוק נגד "ישראל היום"

כואב לברנז'ה: התור לקבלת "ישראל היום" בשכונת מרום נווה ברמת גן, שישי שעבר

בדצמבר 2012 יצאו רבים מעמיתיי העיתונאים להפגין נגד סגירת ערוץ 10 בעקבות חובות שאליהם נקלע. למי שאינו יודע, את הערוץ הזה, כמו ערוצים אחרים בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט, רואים ושומעים חינם!!!

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

התקשורת לא רעשה אז על כך שראשי הערוץ שרפו יותר ממיליארד שקלים מכספי בעלי המניות ועוד כמיליארד שקלים מכספי משלם המסים  (בהטבות ובהנחות ובמחיקת התחייבויות) ויצאה, בצדק, להפגין יחד בעד חופש העיתונות בישראל. חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית, ובראשם ח"כ איתן כבל, כינסו בדחיפות את ועדות הכנסת, הפגינו סולידריות ויצאו להגן במרץ על הדמוקרטיה ועל פרנסתם של העובדים. 

היום, אחרי פחות משנתיים, אותם עיתונאים שהתגייסו להציל את הערוץ ואת עובדיו ולהגן על פרנסתם, שותקים אל מול הצעת חוק שמטרתה לסגור את "ישראל היום", ולעזאזל הפרנסה שלי ושל חבריי; וחברי הכנסת החתומים על הצעת החוק, ובראשם ח"כ כבל, מוכיחים שהם לא באמת בעד תרבות של דמוקרטיה. הם אינם מכירים בחשיבות של תקשורת חופשית, וכל מטרת החוק שלהם היא לסתום פיות באצטלה של רצון לקדם את העיתונות הכתובה בישראל ולהגן עליה.

אין גבול לצביעות. בכירי התקשורת, שקיימו אז כנסי חירום וזעמו על כך שעיתונאים קוראים לסגירתו של גוף תקשורת, מייחלים היום לסגירתו של "ישראל היום". העובדה שהעיתון מציג דעה שונה משלהם משבשת אצלם כל שיקול דעת עיתונאי ומקצועי, עד כדי כך שהם נותנים רוח גבית למחוקקים ביודעם שהצעת החוק הזאת אינה דמוקרטית, בלתי לגיטימית, שצריך להתנגד לה ושהיא תהפוך לפרק עגום בהיסטוריה של העיתונות החופשית. 

הם טוענים מעל כל מיקרופון וכותבים בעד פלורליזם נאור וחופש דעה, אך אינם מוכנים להילחם ב"ישראל היום" בשוק הרעיוני, ביודעם שזהו עיתון הנותן קשת רחבה למגוון דעות מימין ומשמאל. "ישראל היום" הוא בשנים האחרונות העיתון הנקרא ביותר, אך הם מסרבים להשלים עם העובדה שרוב הציבור אוהב לקרוא אותו ומנסים בדרכים נלוזות לעשות לו דה־לגיטימציה ולפגוע בו ובכותביו.

לתקוף את "ישראל היום" זה הבון טון של הברנז'ה התקשורתית המתנשאת. ואולם קשה להבין כיצד מי שמכנים אותנו "פראבדה" ומייחלים לסגור אותנו באמצעות גיוס של פוליטיקאים, מהללים את "ידיעות אחרונות" כאילו הוא עיתון אובייקטיבי המעודד חשיבה וחופש ביטוי.

מילא התכחשותה של הברנז'ה התקשורתית לעובדה שהצעת החוק היא תקדים מסוכן עבור כל כלי התקשורת בישראל, אבל מה עם אותם מחוקקים החתומים על הצעת החוק? האם שנאתם לראש הממשלה היא שגייסה את תעצומות נפשם כדי להגן על האינטרסים של מו"ל "ידיעות אחרונות" ועיוורה אותם מראות כיצד בשנים האחרונות העיתון, שהם התגייסו במרץ רב להגן עליו, מגן כמעט על כל המושחתים במדינת ישראל ושולט בתחבולות על הפוליטיקאים שלו לצרכיו האינטרסנטיים?

לאחרונה, בדיון שנערך בסוגית הון־שלטון־עיתונות בכנס של העמותה לדמוקרטיה מתקדמת, טען עורך דין, לשעבר יועץ פוליטי מוכר, כי "מי שעובד ב'ישראל היום' הוא עיתונאי, אבל הוא לא מתפקד ב'ישראל היום' כעיתונאי". 

כמי שעבד ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" וראה במו עיניו כיצד משחיתים שם את החוק, שומרים על מושחתים, מפחידים פוליטיקאים ומנסים להפיל את מי שאינו עושה דברם - "ישראל היום" הוא כלי התקשורת שהכי מאפשר לי ולחבריי לתפקד כעיתונאים. אילו זה לא היה כך, עשרות עיתונאים מכל כלי התקשורת בארץ לא היו מתדפקים על דלתו כדי להתקבל לעבודה בו.

דינה של הצעת החוק הזאת, שמתאימה למשטרים אפלים, לעבור מן העולם. הברנז'ה התקשורתית מייחלת להחליש אותנו, אבל מי שבאמת מכיר אותנו יודע ש"ישראל היום" לא רק חי, קיים ונושם - הוא גם בועט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר