בשורה מלבבת

ירידה של כ־13% בשיעור מקרי התמותה מהתקפי לב נרשמה בשלוש השנים האחרונות. ב־2013 מתו 1.9% מהחולים בשבוע שלאחר אירוע הלב - בהשוואה לנתוני 2010, אז מתו 2.2% מהחולים. מהיבט של חודש לאחר האירוע, שיעור המתים מהתקף לב ירד מ־4.2% ל־3.7%. כך עולה מנתונים שפירסם האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הנתונים לוקטו במסגרת סקר שנערך אחת לשלוש שנים, ובשנה שעברה נלקחו נתונים מ־26 בתי חולים. מטרת הסקר היא לשרטט תמונת מצב ארצית בכל הנוגע לאירועי הלב, למאפייני החולים ולטיפול הניתן להם בבתי החולים. לעומת הירידה בשיעור התמותה, נמצא כי במספר התקפי הלב אין מגמת ירידה, וזאת בהתייחס לסקרים הקודמים שנערכו ב־2008 וב־2010. בסך הכל ב־2013 טופלו 11,600 בני אדם שלקו בהתקף לב, וזאת במחלקות הקרדיולוגיות בלבד.

"בשלושת הסקרים האחרונים היה רושם של ירידה במספר האירועים ומיהרו 'להספיד' את מחלות הלב וכלי הדם. לצערנו, הסקר הנוכחי טפח על פנינו ואין אינדיקציה לירידה. יש התייצבות במספר החולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ לב", הסביר פרופ' שלומי מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בשיבא ויו"ר החוג לטיפול נמרץ באיגוד הקרדיולוגי.

על הירידה בתמותה אמר פרופ' מטצקי כי "נתונים אלה הם מקור לגאווה לאומית וביטוי לכך שהקרדיולוגיה הישראלית היא בקו החזית של הקרדיולוגיה העולמית. ברמה הפרקטית, הירידה בתמותה היא ביטוי של הכנסת תרופות חדשות, שיפור ביכולות הצנתוריות והיצמדות להמלצות הבינלאומיות". 77% מהמגיעים לבתי החולים לאחר אירוע לב הם גברים שגילם הממוצע הוא 62. התקפי הלב פוגעים בנשים בגיל ממוצע מבוגר יותר - 70. עוד עולה כי 90% מהחולים שעברו אירוע לב עוברים צנתור אבחנתי או טיפולי. שני שלישים מהחולים עוברים צנתור בתוך 90 דקות מרגע הגיעם לבית החולים. עוד התברר כי זמן יקר "מתבזבז" מרגע הופעת התסמינים בבית ועד שהחולה מגיע לבית החולים, והוא עומד על כשעתיים בממוצע. מקרב החולים שעברו אירועי לב קשים, רק 57% מגיעים לבתי החולים בניידת לטיפול נמרץ. "הגעה מאוחרת והגעה עצמית - מסוכנות. ככל שחולף זמן, כך עולה הסיכון להפרעת קצב ממארת ואי אפשר להציל את החולה. הפתרון הוא לפיכך בהשקעת מאמץ חינוכי", אומר פרופ' מטצקי.

נתון מדאיג מעיד על מצוקת מקום גדלה ביחידות לטיפול נמרץ לב: 23% מהמטופלים ביחידות לטיפול נמרץ אושפזו קודם לכן במחלקות הפנימיות בשל חוסר מקום במחלקות הקרדיולוגיות. ב־2010 אושפזו רק 14% מהחולים בפנימיות בשל חוסר מקום.