נאום מבחן בוזגלו

אתמול בבוקר, שבועות ספורים אחרי הכרעת הדין במשפט הולילנד, נשא ראש הרכב התביעה במשפט, עו"ד יהונתן תדמור, נאום חד וברור שראוי לשאת את השם: "נאום מבחן בוזגלו". נאום שנשמע לרגע מתכתב עם השופטים במשפט אולמרט בירושלים - עם מי שהחליטו להוציא להורג את המבחן הזה. 

השורה התחתונה בדברי תדמור: כולם שווים עדיין בפני החוק, לפחות מבחינת הפרקליטות. איש אינו מעליו, גם אם שמו אהוד אולמרט או יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר. איש אינו מוגן וחסין בקרב הזה על פרצופה של המדינה.

בנאום היו מסרים נוספים: 

א. דרושה ענישה מהדהדת. אסור שהפשע הלבן ישתלם לאיש – ודאי לא למי שמנצל את כוחו השלטוני לרעה. מקומם של אנשים כאלה הוא במקום אחד: בכלא. אין סיבה למחילה, אין סיבה לרחמים, אין סיבה לחלק להם מתנות. 

ב. שוחד הוא שוחד הוא שוחד וצריך להלום בו בכל הכוח. בו ובהלבנת ההון, ובמעשי המירמה הסדרתיים, וברישומים הכוזבים, ובתופעה שרווחת באחרונה במגרשי השחיתות השלטונית: הצגת כספי שוחד כ"הלוואות". יש עדיין שופטים שקונים זאת. לא דוד רוזן. 

ג. צריך לקרוע גם את שמיכת "מבחן הידידות" שמאחוריה מנסים להסתתר אישי ציבור. אנשי שררה מקבלים שוחד וטוענים שהכסף הועבר אליהם כחברים. די עם טענת ההגנה הזאת.   

ד. יש לבוא חשבון עם מי שבחרו לשקר במשטרה ובבית המשפט, להטעות שוב ושוב, לנסות להוליך שולל את המערכת המשפטית. יש לבוא חשבון עם מי שמתחפשים לאהבלים התורנים שאינם יודעים, אינם מבינים, אינם זוכרים. פתאום מנהלי המדינה עד לפני רגע הופכים לכסילים מוחלטים.

יותר ממילה על סרגל הענישה שהציגה אתמול התביעה: הוא לא נולד לכבוד אהוד אולמרט, איש העסקים אביגדור קלנר, או היזם הלל צ'רני. הוא נשען על החוק והפסיקה ועל ההיגיון הפשוט. הוא לקוח בפירוש ממבחן בוזגלו.

כמה דוגמאות פשוטות להמחשת הסרגל: חיים בן עטר, בכיר לשעבר במשרד הפנים, נדון בשעתו בבית המשפט העליון לתשעה חודשי מאסר בגין קבלת שוחד בגובה של 20 אלף ש'; אשכול לוי, הגזבר לשעבר של המועצה האזורית מרחבים, נדון ל־20 חודשי מאסר בפועל בגין קבלת שוחד בסכום דומה; ראש מועצת מרחבים לשעבר, אבנר מורי, הודה לפני כמה ימים במסגרת עסקת טיעון בקבלת 20 אלף ש' שוחד ועוד תרומות אסורות בסכום 30 אלף ש' והפרקליטות דורשת לגזור עליו עונש של שנה וחצי מאסר בפועל.

זה הרף התחתון, עוד לפני שנדרשים לגזרי הדין של שלמה בניזרי, אריה דרעי, דודי אפל, אברהם הירשזון ואחרים. מכאן שאין הגזמה בתיקי הולילנד. יש לדרישה הזאת רגליים. בפרשה מחרידה כל כך, שלא היה לה תקדים, היא במתחם הסבירות. 

*   *   *

"הענישה צריכה להדהד"

הפרקליטות הציגה את טיעוניה לעונש בתיק הולילנד • טענה: "יש להחמיר עם אולמרט בגלל מעמדו הרם" • דורשת: לפחות 6 שנות מאסר • דוברו של רה"מ לשעבר: "העונש מופרך ואינו עומד במבחן הפסיקה"

"הענישה צריכה להדהד. מעשיו של הנאשם מגלים תמונה קשה של שחיתות וניצול שררה תוך פגיעה רבה בציבור ובמערכות השלטון". כך טען התובע, עו"ד יהונתן תדמור, בניסיון לשכנע את השופט דוד רוזן לגזור על רה"מ לשעבר אהוד אולמרט בתיק הולילנד יותר משש שנות מאסר בפועל. דוברו של אולמרט: "העונש הנדרש מופרך ואינו עומד במבחן של פסיקת בתי המשפט".

אולמרט הורשע בתיק זה בשתי עבירות של לקיחת שוחד של 560 אלף שקלים כאשר שימש ראש עיריית ירושלים ושר התמ"ת. כמו כן ביקש התובע, כמו גם על המורשעים האחרים בתיק, להטיל על אולמרט קנס בסך 1.2 מיליון שקלים - פי שניים מטובות ההנאה שקיבל. 

אולמרט העדיף שלא להביא לבית המשפט עדי אופי. עם זאת, סניגורו, עו"ד אלי זהר, הגיש לשופט אסופה של 17 מכתבי הערכה, ובהם מנאוה ברק, נשיאת עלם, מיו"ר הנהלת יד ושם, אבנר שלו, ומהאלוף (מיל') דורון אלמוג, יו"ר עמותת עלה. 

בטיעונים לעונש טען התובע כי אין הבדל אם הנאשם קיבל את הכסף לכיסו הפרטי, לבין המקרה שבו קיבל את הכסף קרוב משפחה מדרגה ראשונה (יוסי אולמרט, אחיו של ראש הממשלה לשעבר).

בנימוקים להחמיר בעונשו של אולמרט הוסיף התובע כי מדובר באדם שהיה ראש עיר דומיננטי וכן יו"ר הוועדה המקומית, שבכוחו לקדם כל פרויקט נדל"ן בעיר. לדבריו, בין אולמרט לבין עד המדינה לא נרקמה מערכת יחסים חברית אמיתית, אלא יחסים של תן וקח. עוד אמר התובע כי אולמרט השתתף השתתפות חריגה בוועדה המחוזית למען הפרויקט. 

על עבירת השוחד הנוספת, שבה קיבל אולמרט 60 אלף שקלים מעד המדינה לכיסוי גירעונות מהבחירות לרשות העיר, דרש התובע לגזור עליו בין שנתיים לארבע שנות מאסר. גם על שאר המורשעים ביקשה התביעה לגזור עונשים חמורים. 

התובע פירט את הנימוקים להחמיר בעונשו של כל אחד מהנאשמים והסביר שמדובר בפרשת שחיתות שלטונית שלא היה לה אח ורע בישראל. "מה שנחשף בתיק הזה הוא לא פחות מליקוי מאורות בסיסי ועמוק שקשר את הנאשמים שנדבקו בהם מעשי שחיתות יותר מעשור. האחד ביקש את הכספים לכיסו ממש, האחר ביקש לסייע לקרובי משפחתו, אחרים ביקשו לפאר ולרומם מוסדות שהם מזוהים עימם. אל לנו להתרגל לסכומים הכמעט דמיוניים שהועברו מידיהן של דמויות מובילות במשק לידיהם של הבכירים בשירות הציבורי".

ביחס לחומרת מעשיו של צ'רני, טען התובע כי הוא קיבל את ההחלטה לקדם את הפרויקט בדרך מושחתת. "הוא מימן את תשלומי השוחד, הוא מינה את עד המדינה לייצגו מול הרשויות והוא אשר בהוראה אחת היה יכול להורות על סיום העסקתו. המניע הראשון שלו היה בצע כסף ורצון להשיג רווחי עתק בזמן קצר". עורך דינו גיורא אדרת טען כי יש להקל ולהסתכל על תשלומי השוחד, בפרקי זמן שונים, כאירוע אחד וכעבירה אחת.

היום יימשך הדיון, ובמהלכו ינסו רוב הסניגורים בתיק לשכנע את השופט לגזור עונשים קלים יותר. אולמרט צפוי לשאת דברים ולנצל את "זכות המילה האחרונה" הניתנת לנאשם לפני מתן גזר הדין.

צבי הראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו