חמאס הוא חמאס, תמיד

איראן בירכה אתמול את העם הפלשתיני על הסכם הפיוס ה"אנטי־ציוני" בין חמאס לפת"ח. יכול להיות שבטהרן רואים דברים שחלק מהפוליטיקאים והפרשנים שלנו לא רואים? 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

אבו מאזן חיסל את המו"מ, אף שהבטיח לבני עמו מדינה, שאותה יקבל - יש להזכיר לו - מירושלים, ולא מעזה. יו"ר הרשות צריך היה לעשות הכל כדי להאריך את השיחות. זה היה אינטרס משותף שלו, של ישראל ושל האמריקנים. אבל אבו מאזן בחר בחמאס.

כמו תמיד ברגעי האמת, אבו מאזן יודע לקבל את ההחלטה ה"נכונה" - המוכיחה פעם אחר פעם שהאיש לא רוצה וגם לא יכול להגיע להסדר. יהיו תמיד אלה שיבחרו (התניה פבלובית) להטיל את האחריות על ממשלת ישראל, ולטעון שאין לה מדיניות בנושא. אלא שדווקא ביום שכזה, ערב יום השואה, נזכיר כי הדרישה של ממשלת ישראל לגבולות בטוחים אינה רק מדיניות, אלא מחויבות כלפי אזרחיה. 

בעולם מבליטים את השעיית המו"מ ע"י ישראל

אבל, כרגיל, טבעי להטיל האחריות על ישראל - כפי שעשו כלי תקשורת שונים בעולם, שהבליטו את העובדה שהקבינט המדיני־בטחוני הישעה פה אחד את המו"מ עם הרשות הפלשתינית, בלי להזכיר כי חמאס הוא ארגון טרור שמסרב להכיר בישראל, ושאותו גם האמריקנים מחרימים. פרט קטן. לא פשוט לנהל מו"מ עם מחצית מהפלשתינים, ובירושלים היו מעדיפים כי "הדמוקרטיה" הפלשתינית היתה בוחרת ברצועת עזה ב־2007 ממשל אחר מאשר ממשלת טרור. למרות המציאות הבלתי אפשרית הזו, הסכימה ישראל לנהל מו"מ, ואפילו שיחררה מרצחים מהכלא מאז חידוש השיחות באוגוסט.

אבל יש גבול לכמה ישראל יכולה להיות עיוורת מול המציאות הברורה מאוד היום. חמאס לא יכיר בישראל, וימשיך לשאוף לעשות את מה שהוא יודע לעשות - לרצוח יהודים. אבו מאזן יכול להמשיך ולטעון כי הוא הריבון בממשלה החדשה, וכי הכרה שלו בישראל היא הכרה של הממשלה הפלשתינית כולה. אלא שארגון חמאס ייחלץ מ"הצרה" הזו, ויתמוך בממשלה הפלשתינית החדשה (אם תקום) מבחוץ עד שזה יגיע למו"מ עם ישראל. ואז, כמו ב־2011 ו־2012, שוב הפיוס הפלשתיני יסתיים בפילוג מחודש. הבאנו אמנם שלום עליהם, אבל לזמן מוגבל.

נשיא ארה"ב ברק אובאמה, שהכניס את עצמו לצרה הזאת לבד, הטיל אתמול את האחריות על "שני הצדדים", שלא הוכיחו רצון לקבל החלטות קשות. אובאמה חשב אולי שאת מה שהוא לא הצליח להשיג במצרים, בלוב, בסוריה, בצפון קוריאה ועכשיו בכישלון מול פוטין באוקראינה, הוא ישיג דווקא אצלנו. בסוף הוא רק הוסיף כישלון, למאזן המאוד לא מחמיא שלו במדיניות חוץ. 

אובאמה צריך להבין היום כי בדיוק כמו ערפאת בזמנו, גם אבו מאזן אינו הפרטנר שיקדם את הפלשתינים למדינה. מנובמבר 1947 הפלשתינים לא מפספסים טעויות. כמה טוב שיש אותנו בשביל התירוצים.

בינתיים, בתום תשעה חודשים, בדיוק כפי שייחל קרי, השגנו הסכם - אלא שלא בין ישראל לרשות, כי אם בין חמאס לפת"ח. לא לילד הזה פיללנו. אובאמה יודע שעל פיוס שכזה לא מקבלים נובל לשלום.

פרשנות באולפן ישראל היום: המטרה האמתית של הפיוס עם חמאס

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו