"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האינטרס של ישראל: עלייה מאוקראינה

איזה צד צריכה ישראל לקחת במשבר בין אוקראינה ורוסיה? את זה של היהודים. פרשנות

,עודכן
חיילים אוקראינים מתעמתים עם מפגינים פרו-רוסים // חיילים אוקראינים מתעמתים עם מפגינים פרו-רוסים

היכן ניצב האנך השקול במטוטלת הנעה בין האינטרסים המנוגדים של ישראל באירועיאוקראינה? אין לה חלק ונחלה בעתיד חצי האי קרים, שסופח בפועל לרוסיה במהלך חד־צדדי. גם לא בפעילות הבדלנים, העושים בשירותה לקרוע את מזרח המדינה מהבירה קייב. כיבוש? לא כיבוש אלא ביטוי להתקוממות פנימית? כפי שנהגו לומר בעבר הרחוק בלשון עגה - זבש"ם - ראשי תיבות שלפיהם "זו בעיה שלהם".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לא בדיוק, אין לישראל עדיפות באשר לסיום המשבר באוקראינה, אבל איש אינו יכול להתעלם מהעובדה כי לארה"ב יש ציפייה מישראל לתמוך בה, וכאשר היא נכזבת יש לכך מחיר מדיני מסוים. למשל, שוושינגטון לא תיחלץ לעזרת ירושלים בדיונים באו"ם אם בעניין אוקראינה תעמוד ישראל מן הצד. אך בשם האינטרס הישראלי אפשר לומר גם את ההפך. ולדימיר פוטין מתגלה כמנהיג דינמי, מעשי, מי שמסוגל לקבוע עובדות חדשות בשטח. כך זה נראה זמנית, אלא אם כן גלגל המערכה יתהפך. עימות ישיר עם מוסקבה בזירה, שבה היא רושמת (שוב, לפי שעה) הישגים, נראה ככאב ראש מיותר.

אסור לספח שטחים במלחמה?

בדיונים רגישים יותר הזכירו דיפלומטים מנוסים את החלטת מועצת הביטחון 242 מנובמבר 1967, שמאז מלחמת ששת הימים ועד לרגע זה היא הבסיס לכל משא ומתן ישראלי־ערבי, מוצלח ככושל. נקודת המוצא של מנסחיה, שתמיד השתמשו בה לסנוט בישראל, כללה משפט מפתח שבעבר שינן כל צוער במשרד החוץ מתוך שינה: "Inadmissibility of the acquisition of territory by war".

איסור לסיפוח שטחים כתוצאה ממלחמה? המצבים אינם דומים. ישראל כבשה את יהודה ושומרון במלחמת מגן מובהקת.

גם מבקרה החריף ישעיהו לייבוביץ' קיבל זאת. מנגד, לא היתה התגרות אוקראינית כלפי רוסיה, שהצדיקה את הוצאת אנשי תג המחיר של מוסקבה לרחובות הערים כדי לקעקע את השלטון המרכזי בקייב.

ראוי שישראל תצניע לכת

הם פעלו כאשר באוקראינה התנהל דיון מתוח אם להשתלב באורח דמוקרטי במערב, אם לאו, ופוטין חתר בעורמתו לבלום את המהלך בטיעון כי הוא יוצא למלחמת מגן למען דוברי הרוסית במדינה השכנה. על כך קמה ונפלה ממשלה בקייב. בכל זאת ישראל אינה נוטה להתערב בסוגיה הנושאת בחובה זיכרון צורב לדיפלומטיה שלה.

בנסיבות אלה ראוי שתצניע לכת. ראוי שלא תתבלט ושתסביר בוושינגטון ובמוסקבה שאינה בעניין. יש לה אינטרס ישיר אחד אמיתי, נחרץ, שכבר שנים רבות הרימה ידיים ואינה נאבקת עליו כראוי: הגידול המבורך - פי שניים וחצי או שלושה מהנורמה - של העלייה מאוקראינה לארץ.

לרוע המזל, ארץ ישראל תמיד נכשלה במשיכת היהודים. הם הגיעו לכאן בעיקר מפני שהגולה דחתה ודחקה אותם החוצה. כמו החוליגנים שכבר תלו מודעה באחת מעריה של אוקראינה כי הגיעה עת גירוש היהודים. אין אלה נסיבות מלבבות, ובכל זאת הזרועות פתוחות. שיבואו בהמוניהם ושהרבנים לא יערימו קשיים. יציאת אוקראינה 2014, זה מה שצריך לעניין את ישראל באמת, מי ייתן.

עוד באתר ישראל היום: התלמידים נדרשו להישאר במקומות - ונלכדו במעמקיםטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר