מיקי רוני הלך לעולמו

שחקן הקולנוע האגדי מיקי רוני, שהיה מכוכביה הפופולריים ביותר של הוליווד בשנות ה־30 וה־40, הלך לעולמו שלשום בגיל 93.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

רוני נמוך הקומה (גובהו היה 1.60 מ' בלבד) נולד ב־1920 בברוקלין כג'וזף יול, ובילה כמעט את כל ימי חייו בעסקי השעשועים. הוריו היו אמני במה נודדים, וכבר בגיל שנה וחצי הוא זחל אל הבמה עם מפוחית סביב צווארו כדי להשתלב בעסק המשפחתי. בגיל 5 לוהק לסידרה המיתולוגית "Our Gang", בגיל 6 עשה את המעבר לקולנוע, ועד גיל 16 הספיק להשתתף ב־80 קומדיות ולהפוך לכוכב.

ב־1937 כיכב בתור בנו השובב של שופט, בסרט הראשון בסידרת אנדי הארדי - שהוליד 13 סרטי המשך, ובאותה שנה גם הופיע ב־"Thoroughbreds Don’t Cry" - סרט שהפגיש אותו לראשונה עם ג'ודי גארלנד, מי שתהפוך עם השנים לפרטנרית קבועה (השניים הופיעו יחד בשורה ארוכה של סרטים מוסיקליים) ולחברה קרובה.

את המעבר לסרטים דרמטיים ביצע רוני ב־1938 בסרט "Boys Town", שם כיכב לצד ספנסר טרייסי. באותה שנה גם הוענק לו אוסקר מיוחד לשחקנים צעירים מצטיינים. ב־1939 זכה במועמדות ראשונה לאוסקר על הסרט "Babes in Arms", ובמשך שלוש שנים רצופות היה השחקן הרווחי ביותר בהוליווד. את המעבר לבגרות עשה רוני בעזרת "הקומדיה האנושית" (1943), שהניב לו מועמדות לאוסקר, ו־"National Velvet" (1944), שבו כיכב לצד אליזבת טיילור.

רוני עם ג'ודי גארלנד ב־1963 צילום: אי.פי

כמו בדרנים רבים, גם רוני לקח פסק זמן מהקריירה כדי להופיע בפני חיילים באירופה ובארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה. אך עם שובו להוליווד ועם התבגרותו הבלתי נמנעת, חווה השחקן ירידה בפופולריות והתקשה לשחזר את ההצלחה העצומה של ילדותו ושל נעוריו. התפקידים שהוצעו לו החלו להצטמק, ועד מהרה מצא את עצמו מחפש את מזלו בטלוויזיה ועל בימות ברודוויי, מנסה את כוחו בבימוי. עם זאת, רוני המשיך לעבוד במרץ בקולנוע, בין השאר בסרטים קלאסיים דוגמת "ארוחת בוקר בטיפאני" (1961), "מטורף, מטורף, מטורף העולם" (1963) ו"הסייח השחור" (1979).

לצד הקריירה העשירה, לרוני היו חיים סוערים למדי. הוא היה נשוי לשמונה נשים (אשתו הראשונה היתה הכוכבת היפהפייה אווה גרדנר), התמודד עם התמכרויות לאלכוהול ולסמים ועם פשיטות רגל. במהלך השנים היה רוני מועמד ארבע פעמים לאוסקר וב־1983 קיבל אוסקר מיוחד נוסף, הפעם עבור מפעל חיים. ב־1981 זכה באמי ובגלובוס הזהב עבור סרט הטלוויזיה "ביל".

רוני המשיך לעבוד עד יומו האחרון, ובשנים האחרונות היה אפשר לראות אותו מגיח להופעות אורח קצרצרות ב"לילה מוטרף במוזיאון" (2006) וב"החבובות" (2011).