יעקב הולנדר הלך בשבוע שעבר לעולמו. הוא היה בן 85 ומבחינתי, גם אם הוא היה מלחין אך ורק את "שיר לערב חג", הייתי זוכר אותו כאחד המלחינים הישראלים הגדולים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
זו היתה שנת 1973. מירי אלוני, הכוכבת הצעירה והמבטיחה (להקת הנח"ל, "חדווה ושלומיק"), שרה עם כל הלב טקסט פרידה נפלא שכתבה תרצה אתר ז"ל לזכר אביה נתן אלתרמן בערב יום העצמאות הראשון בלעדיו. השיר קיבל כל כך הרבה כוח ועומק עם המוסיקה הנפלאה של הולנדר, בעיבוד הגדול של משה וילנסקי, שגם 40 שנה אחרי אי אפשר שלא להזיל דמעה כששומעים אותו.
מובן שזה לא היה הלחן היחיד של הולנדר. בשנות ה־60 וה־70 היו לו לא מעט להיטי ענק שהפכו לקלאסיקה ישראלית. המפורסם שבהם, שנתיים לפני "שיר לערב חג", היה לחן שלו לשיר נוסף של תרצה אתר "פתאום עכשיו, פתאום היום", המוכר יותר כ"אהבתיה". השיר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והזניק את הקריירה של החייל הצעיר מלהקת חיל הים ששר אותו, שלמה ארצי.
אני זוכר את השנים הראשונות שלי כעורך מוסיקה בגל"צ, באמצע שנות ה־70. מדי פעם בפעם, כשהיה מושמע השיר הזה ומוצג כ"שירו של שלמה ארצי", היה מגיע תיקון, בטלפון או בגלויה, שהשיר הוא "מאת תרצה אתר ויעקב הולנדר". אחר כך זה נפסק. הוא כנראה התייאש מלהתעקש או שהבין ששיריו מפורסמים בהרבה משמו.
ואכן להולנדר היו המון לחנים שאתם מכירים, בייחוד אם נולדתם לפני 30 שנה ויותר, אבל אולי לא ידעתם שהם לחנים שלו. למשל, "תנו לנו יד ונלך" (ששרה עירית דותן), "ילדתי אמרי" (שהביא לנחמה הנדל ולבני אמדורסקי את המקום הראשון בפסטיבל הזמר 1964), "מי יודע כמה" (מייק בורשטיין, מקום ראשון בפסטיבל הזמר 1967), "אזכור את הדרך" ו"אמרו לי" (יהורם גאון), "אדם לאדם" (שושנה דמארי), "יש לי אהבה פשוטה" ו"ליל ניצחון" (הפרברים"), "להתראות" (להקת פיקוד דרום), "על גל האבן הלבנה" (דני גרנות) ועוד ועוד.
הולנדר לא רק הלחין, הוא גם עסק במוסיקה כמורה, כמדריך וכמעבד קולי של מקהלות שונות, ובהן גם כאלה שהוא הקים בעצמו, דוגמת "הרעננים", "אדם לאדם", "שירן" ו"זמר לך".
שרד את השואה
ב־1985 יצא ספר שיריו של הולנדר. עוד קודם לכן יצאו שני אלבומי אוסף של שיריו. בשנת 2007, ביום השואה, הוא נבחר, כמי שהיה ניצול שואה בעצמו, להדליק משואה בעצרת הממלכתית ביד ושם.
ב־2011 הוענק לו אות הוקרה על תרומה לזמר העברי בפסטיבל ימי הזמר באוניברסיטת בר־אילן. ובכל זאת, נדמה לי שהוא מעולם לא קיבל את מלוא ההכרה בפועלו.
לכן, עבורי, יעקב הולנדר היה אחד הזרזים ליוזמה של "תיעוד גדולי הזמר העברי" שאני עובד עליה בשנה האחרונה עם חברת ההפקות "נורמה". אנחנו מצלמים ומקליטים את גדולי הזמר העברי לאתר של מפעל הפיס. לרגל התיעוד הזה פגשתי את יעקב הולנדר לפני חודשים אחדים לשיחה אישית, ונדהמתי מעוצמתו של האיש. הוא כבר היה חולה מאוד, ודיבורו לא היה שוטף ולא תמיד ברור, אך ברגע שדיבר על המוסיקה, על היצירה, נדלק בעיניו זיק של שמחה, אהבה ואושר. המוסיקה היתה בשבילו ניצחון על ילדות ונעורים בשואה.
הולנדר עבר בילדותו ב־12 מחנות ריכוז שונים, איבד את כל משפחתו בשואה, עלה בספינת מעפילים לארץ ונכלא במחנה המעצר בקפריסין. כשהגיע לפני גיל 20 לקיבוץ משמר השרון, הוא החליט להיות "מלחין ישראלי". הוא למד מוסיקה וניצוח ולמד עברית כמו כל עולה חדש. בגיל 35 הלחן הראשון שלו, "ילדתי אמרי" למילים של משה דור, זכה בפסטיבל הזמר 1964. באותם ימים זה היה האירוע התרבותי הכי ישראלי שיש. יעקב הולנדר ניצח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו