"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלומי שבן פרפקציוניסט

מופע השקה לאלבומו החדש של שלומי שבן, בהיכל התרבות ת"א

,עודכן
שבן בפעולה צילום: קוקו // שבן בפעולה

את מופע ההשקה לאלבומו החדש, "תרגיל בהתעוררות", פתח שלומי שבן בדיוק כפי שנפתח האלבום: בדואט עם חוה אלברשטיין. אלא שאלברשטיין נעדרה מהבמה, ורק קולה נשמע. פרט אליה, התארחו במופע כל המשתתפים באלבום: חברי להקת הקולקטיב שסיפקו משענת מוסיקלית, תמיר מוסקט שהפיק את האלבום והתיישב מאחורי התופים ב"היופי שלך מכאיב לכולם", נינט שביצעה את "מלכה לב שבור", ואסף תלמודי (שניהל אמנותית את האלבום) שניגן בפסנתר בשיר "עברנו לצפון".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שבן, וירטואוז פסנתר וכותב מחונן, נחשב כבר מתחילת דרכו ליוצר איכותי, כזה שלא פונה למכנה המשותף הרחב ביותר. הוא דורש מהקהל שלו הקשבה אמיתית, וגם באלבום החדש ובמופע הוא ממשיך באותו הקו. הביקורת שלו אירונית ומרירה, האהבה שלו טוטאלית ועמוקה, הרגשות שלו סוערים וההומור שלו מושחז וציני - הן במילות השירים והן בדברי הקישור. נהדר לראות על הבמה את הדילוגים שלו בין עקיצות ברורות כלפי הקהל לבין הכרת תודה על התמיכה בו לאורך השנים. שבן מצליח לתעל את הפחד שלו מלהפוך לבורגני שבע ואת הדואליות שלו ביחס שלו לעצמו - ליצירה פנטסטית ומתוחכמת.

22 שירים מבצע שבן על הבמה. הלהקה עולה ויורדת, מחליפה כלים, משנה תפקידים וצובעת כל שיר בצבע אחר. החיבור עם הקולקטיב, שנעשה לדברי שבן "בגלל שהתאהב בהם", מצליח להרחיב את גבולות הסאונד שלו ולקחת אותו למחוזות לא מוכרים, למשל, השיר "אילת" שמבוסס על מקצב רגאיי.

לאורך כל המופע מוקרן על המסכים וידאו ארט אינטליגנטי ומדויק, ועם עבודת תאורה מצוינת הקהל מקבל חוויה כוללת. שום דבר לא הושאר ליד המקרה וכל פרט נלקח בחשבון. הפרפקציוניזם הזה, שאצל אחרים היה עשוי להרגיש מאולץ ולוחץ, נדמה אצל שבן כפעולה טבעית.

בשורה תחתונה: המופע מעולה. רוצו לראות!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר