האח שלי, האח שאין לי

ישבתי עם אדם במטבח ביתנו, באותה פינה שאנחנו תמיד יושבים בה, משתיקים טלפונים ניידים ומשוחחים. אמא ובן, בן ואמא. בפעם הראשונה זה 15 שנה העזתי לשאול אותו את השאלה שכל כך הרבה פעמים רציתי לשאול. קיוויתי לתשובה מסוימת, אבל לא באמת ידעתי מה הוא מתכוון לענות והייתי מוכנה לכל תשובה. שאלתי אם במשך כל השנים הללו הרגיש שהוא חי בצילו של עילי, אחיו האוטיסט. אם חשב שאני ואביו שכחנו אותו בדרך.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"לא הרגשתי ככה באמת. היו רגעים וימים שכל תשומת הלב שלכם היתה מופנית לעילי, אבל אני לגמרי הבנתי את זה. היה ברור לי שבסיטואציה הזאת, אתם צריכים להפנות את כל הכוחות שלכם לעילי, ואני בכלל לא חשוב".

לפני חצי שנה החלטתי לצאת למסע בעקבות האחים של. האחים של הילדים האוטיסטים. משפחות רבות מגדלות ילדים בעלי צרכים מיוחדים, אבל המורכבות האניגמטית של האוטיזם ובעיית התקשורת במרכזו, על כל שלל ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות, הופכת גם את ההתמודדות של האחים לקשה מנשוא.

ואני מסתכלת עליו, על הבן הרגיל שלי, אדם, ועל אחיו עילי, ישובים יחד, ואוספת לעצמי רגעים דוקרי לב. שני בני העשרה שלי, רק שנתיים מפרידות ביניהם, הם הרי יכלו להיות יחידה מגובשת של אם גאה, אבל הם לא. אדם חי כל השנים הללו עם אח שהוא מין דנידין שכזה, רק הפוך. נראה ואינו רואה. אח נוכח, שגדול ממנו רק בשנתיים, שאינו מקיים עימו כל סוג של קשר עין, שמעולם לא קרא לו בשמו.

למסע שלי הצטרף אייל רובינשטיין, במאי ועורך, שדרכינו המקצועיות הצטלבו ועבותות האוטיזם קשרו בין שתי המשפחות שלנו. אביב, בתו בת ה־6 וחצי, קמה לבוקר שבת שמשי במיוחד, ניגשה אליו ואמרה לו: "אבא, גם אני רוצה להיות אוטיסטית כמו גילי". והוא השתתק באחת.

גילי, אחותה בת החמש של אביב, היא ילדה אוטיסטית כובשת, ובחוויה של אביב, לגילי תמיד סולחים, לגילי תמיד מוותרים, מגילי לא דורשים.

בדיוק באותו רגע החליט אייל לתור אחר אחים לילדים אוטיסטים נוספים, לנסות להבין מה עובר עליהם, להוכיח לאביב שהיא לא לבד בהתמודדות הזאת. יחד יצאנו למסע החיפוש אחר אותם אחים, מבקשים להפנות זרקור אל גיבורי המשנה, שואפים לברר עד כמה האחאוּת המיוחדת הזו משפיעה על חייהם, ולאילו אנשים בוגרים הם הופכים להיות.

פגשנו שלושה אחים בעשורים השונים של חייהם, עם אחים בתפקודים שונים על הספקטרום האוטיסטי המתעתע. כל אח ופרספקטיבת החיים שלו, הזיכרונות, התובנות. כל אח והתנהלות המשפחה שלו בשעת המשבר, ובימים שיבואו לאחר מכן. כל אלו התגבשו מול המצלמות, תוך כדי עדויות כנות ומטלטלות.

הסרט "זה אח שלי", של חגית רון־רבינוביץ' ואייל רובינשטיין, ישודר היום, יום האוטיזם הבינלאומי, בשעה 22:20 ב"קשת"