ניתן האות לביעור נגע השחיתות

הכרעת בית המשפט המחוזי בעניין אהוד אולמרט וחבר מרעיו הותירה אותי ברגשות מעורבים: הערכה רבה המשולבת בעצבות כבדה. הערכה גדולה למערכת אכיפת החוק במדינת ישראל שחשפה כנופיית פשע מאורגן, שבראשה עמדו אנשים בעלי עוצמה פוליטית וכלכלית אדירה, לעומת עצבות למראה ראש ממשלה לשעבר מורשע בעבירת שוחד, בסכום נכבד, כאחרון העבריינים. מי יתקע כעת כף לידנו שהחלטות אחרות שלו בנושאים קיומיים לא התקבלו משיקולים זרים - הרי שולה זקן לא אמרה את המילה האחרונה.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המהפך בהתנהלותו של אהוד אולמרט הוא סיפורה העגום של ההתפוררות המוסרית שמלווה את החברה הישראלית כבר שנות דור. הוותיקים זוכרים בוודאי את מלחמתו של אהוד אולמרט בפשע המאורגן, מלחמה שהוא עצמו נפל בה בשבי ונכנע לתאוות ממון ולרדיפת בצע. זיכויים במשפטים כאלה ואחרים נתנו לו את תחושת החסינות ועיוותו את המצפן המוסרי שלו.

הפכנו לחברה בה כל אחד דואג רק לעצמו

החברה הישראלית, חברת "אנחנו" שראתה בהגשמת החזון הציוני חלום של דורות והיתה מוכנה לשלם קורבנות רבים על מזבח החירות והקוממיות, הפכה להיות חברת "אני", שבה כל אחד דואג לעצמו - ואחריו המבול. השחיתות החבויה מאחורי כל פינה חיסלה את ערוגות היושרה והמוסר של עם עתיק, שהערבות ההדדית והאחריות החברתית היו בסוד קיומו הנצחי. אנשי ציבור רדופי יוהרה וממון סחפו רבים אל אובדן הבושה, נהיה קשה להישיר מבט ולראות את עומק הנפילה. הגועל הקיף את אורות התחייה הלאומית שלנו. המשוררים, שחרזו על היום שבו יימצא גנב עברי, לא שיערו שהגנבים יהיו כה רבים.

פסק הדין של השופט דוד רוזן הוא ציון דרך ונקודת אור בדרכה של החברה הישראלית אל התיקון המיוחל. אזרחים רבים במדינת ישראל שהפנימו את סכנת השחיתות חיכו ליום שבו יוסר המסווה, הכיעור יציף את נוף הווייתנו וכולם ישפילו מבט ויחפשו מגדלור בתוך המאפליה.

השופט עשה מה שקודמיו לא הצליחו לעשות

השופט רוזן חידש את התקווה, שופטים אחרים לפניו לא הצליחו במשימה.

יידע כל נבחר וכל עובד ציבור כי הוא אמור לשרת את הציבור, ולא להפך. פעילות ציבורית לא יכולה להיות מקור להתעשרות מהירה. שררה היא עבדות, וכך כל איש ציבור חייב להבין את שליחותו ואת תפקידו. הזלזול בשלטון החוק נגמר. כשיש נחישות של המשטרה ושל הפרקליטות עם בית משפט אמיץ ויעיל, אפשר למגר את הנגע הקשה.

בשבתות אלה אנו קוראים בפרשות השבוע על נגעי בתים, כשעל קירות הבית מתגלית צרעת. קירותיה של מדינת ישראל זוהמו ועתה הגיעה העת לפתוח את החלונות, לזהות את הנגע ולסלק אותו. אזרחים רבים, שחשו ייאוש מהיכולת של רשויות אכיפת החוק להתמודד עם השחיתות, יכולים היום להיות אופטימיים. חובתנו כלפי הדורות הבאים היא לדאוג שהבית הלאומי שלנו יהיה נקי ללא רבב. חובה על החברה לחזור לערכים של הגשמה, של יושרה, של צניעות ושל כבוד הזולת. ערכים שבעטנו בהם והם בעטו בנו בחזרה.

עם ישראל נועד להיות אור לגויים, משימה שהוטלה עלינו לפני אלפי שנים ושעליה שילמנו מחיר כבד. חשוב שנחזור להאיר את מציאות חיינו באור יקרות של חברה מתוקנת, צנועה, ובעיקר שמחה.