"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חידשתם רישיון? חתמו על כרטיס אדי

משרד הבריאות יקדם תכנית להגדלת מודעות הציבור לחשיבות תרומת האיברים

,עודכן
צילום: דודי ועקנין // שרת הבריאות יעל גרמן

מחדשים דרכון או רישיון נהיגה? המדינה תציע לחתום על תרומת איברים. הוועדה הציבורית המייעצת לשרת הבריאות לקידום תרומת איברים בישראל, בראשות פרופ' דינה בן יהודה (מנהלת מחלקת המטולוגיה בהדסה), סיימה את עבודתה וקבעה כי יש להביא לשינוי בדפוסי החשיבה של אוכלוסיות שונות לנושא ולהגדיל את מודעות הציבור לחשיבות תרומת האיברים - בין היתר באמצעות הסברה במערכת החינוך, בצבא ובמקומות עבודה.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

שרת הבריאות יעל גרמן, קיבלה סדרת המלצות הנגזרות ממטרת-העל: הגדלת שיעור ההסכמה של משפחות לתרום מאיברי יקיריהם משיעור של 56% לשיעור הסכמה של 80%-75%.

הוועדה המליצה כי יש לצמצם חסמים לחתימה על נכונות לתרומת איברים, בדרכים הבאות:

• להגדיל את אמון הציבור במערכת הבריאות והרפואה דרך הסברה על שיטת אבחון המוות המוחי בארץ, המחמירה בעולם והגדלת השקיפות ביחס לבקרה ופיקוח על הליכים של קביעת המוות המוחי.

• מובילי דעת דתיים התומכים מבחינה הלכתית יגויסו להליך ההסברה על עיקרון המוות המוחי-נשימתי. הרבנים ילוו משפחות ויחדדו לציבור הרחב את עמדת הרבנות הראשית לישראל, המתירה השתלת איברים בתנאים מתאימים לאחר מוות מוחי-נשימתי.

• בנוסף יערכו מסעות הסברה תקשורתיים, לפי תכנית אסטרטגית ייעודית, למגזרים שונים, גם ארגונים ממשלתיים ציבוריים, רשויות מוניציפליות וקופות החולים יגוייסו לצורך ההסברה. במערכת החינוך הנושא ישולב כפעילות חובה בתכנית הלימודים וכך גם במערך ההדרכה של תנועות הנוער והצבא.

• הציבור יהיה מחוייב על פי החוק להשיב על שאלת תרומת איברים בצמתים שונים במהלך היומיום: בכל הנפקה או חידוש של תעודת זהות, דרכון ורישיון נהיגה, וככל הנראה, בתעודות נוספות המונפקות לאזרחים מעת לעת.

• ביטול התמריץ השלילי הקיים כיום בחוק ההשתלות, לא לחתום על כרטיס תרומת איברים למי שמסתמך על בן משפחתו מדרגה ראשונה, אשר כבר חתום על כרטיס שכזה, יבוטל.

"תוך התחשבות במגזרים השונים וברגשותיהם"

לדברי שרת הבריאות, יעל גרמן: "בארץ, כמו בעולם, אנו מתלבטים בקשיים ערכיים, משפטיים ואתיים בתחום השתלות האיברים מן המת. הוועדה, שייצגה את מגזריה השונים של החברה בישראל, הונחתה ללמוד את הסוגיות הקשורות בנושא בארץ ובעולם, לבחון את החוק וההלכה הישראלית בפועל ולהציע פתרונות לקידום היקף תרומת האיברים בארץ. והכול, ברגישות ובשכל ובתוך התחשבות במגזרים השונים וברגשותיהם".

יו"ר הוועדה, פרופ' דינה בן יהודה אומרת: "הבשורה העיקרית היא חיוב אזרחי ישראל לתת דעתם לשאלה: האם הם מסכימים לתרום את איבריהם לאחר מותם, בעת מפגשים עם רשויות המדינה. ישנם מספר מודלים להסכמה לתרומת איברים מן המת. המודל שבו יש הנחה שכל נפטר מתאים לתרומת איברים, מוכן לתרום את אבריו, אלא אם אמר אחרת בחייו. המודל השני, הוא שרק מי שהביע הסכמה בחייו ניתן להתרים את איבריו לאחר מותו. בשני המודלים מקובל בעולם לשאול את הסכמת המשפחה, שהרי לא יתכן שהמערכת הרפואית תיקח איבר מנפטר בניגוד לרצון משפחתו גם אם הוא עצמו הסכים לכך בחייו, ובוודאי שלא ניתן לעשות כך במקרה שלא הביע דעתו על כך כלל.

המצב בארץ היום הוא שבכל מקרה של נפטר, המתאים להתרמת איברים, בין אם חתם על כרטיס אדי והביע הסכמתו, ובין אם לא, פונים לקבל את הסכמת המשפחה. מצב זה למעשה מייתר את הצורך לבחור בין שני המודלים, שכן בסופו של יום תרומת האיברים מן המת תתרחש רק אם המשפחה תסכים להליך הנדרש. המשפחה של הנפטר במצב של מוות מוחי-נשימתי נמצאת במצב של בלבול, וברוב המקרים זוהי החשיפה הראשונה שלהם לנושא זה. הדבר מקשה מאוד על תהליך קבלת ההחלטות. מכאן חשבנו שהמאמץ העיקרי צריך להיות בחינוך האוכלוסייה הרבה לפני המפגש הקריטי עם הצורך לקבל החלטה קשה. דבר זה צריך להיעשות על ידי הגברת המודעות לנושא, ואחת הדרכים החשובות היא להפגיש כל אחד עם הנושא בצמתים שונים בחייו בין השאר בעת חידוש תעודות ממשלתיות שונות".

בעקבות הגשת המלצות הוועדה יגבש משרד הבריאות כבר בתקופה הקרובה הצעת תיקון לחוק תרומות האיברים מן המת ושורת פעילויות לקידום הנושא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר