"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המדינה מפריטה – מידע רגיש בידיים פרטיות

דוח חדש של מכון ון ליר מזהיר: "ההפרטה דוהרת לעבר נקודת האל-חזור"

,עודכן
מי שומר על המאגר הביומטרי? (צילום: יהושע יוסף) // מי שומר על המאגר הביומטרי?

שירות המדינה והשלטון המקומי עובר לידיים פרטיות, כך קובע דו"ח שפרסם מכון ון ליר בי-ם. בין השירותים שהופרטו והוצאו למיקור חוץ: תהליכי תכנון ובנייה, המאגר הביומטרי, מורי קבלן ותשלומי הורים, שירותי ייעוץ והכוונה בנושאי סיעוד ורווחה, אחיות ושירותי בריאות לתלמיד. מחברי הדוח קובעים כי צעדים אלו הביאו למצב בו מידע רגיש נמצא בידיים פרטיות.

"המעקב שנעשה בשנה החולפת מלמד שההפרטה, ובעיקר מיקור החוץ, מוסיפים לדהור אל עבר נקודת האל-חזור, ללא חשיבה תחילה על התחומים המיועדים להפרטה". המחברים מוסיפים כי "משרדי הממשלה הולכים ומאבדים את יכולותיהם המקצועיות ואת הידע הרלוונטי ומעבירים תפקידי מפתח לגופים פרטיים, בלי לפתח מנגנוני פיקוח, בדיקה והכוונה".

חשוב לשמור על האינטרס הציבורי

המחברים מזהירים כי משרדי הממשלה יכולים להיעזר במומחים חיצוניים, ובלבד שיישמר האינטרס הציבורי – אבל "הסעיפים בדוח זה על הפרטה מעידים על הליכה של צעד אחד רחוק מדי. את הצעד הזה יהיה קשה להחזיר לאחור ולתקן בעתיד".

כלכלני מכון ון ליר מקדישים פרק לנושא הקמת המאגר הביומטרי ומזהירים כי הוא מנוהל ע"י יועץ עצמאי. " פרויקט המאגר הביומטרי, השנוי במחלוקת, נהגה, תוכנן, הוקם, פוקח ולווה ע"י יועץ עצמאי. ההפרטה במאגר הביומטרי מעלה חששות כבדים לדליפת המידע", נכתב. עוד תחום שעבר למיקור חוץ הוא כתיבת מכרזים, חוקים ותקנות למשרדי הממשלה. "אלו ממשיכים להשתמש במשרדי עורכי דין פרטיים לכתיבת מכרזים בתחומים שונים ומגוונים".

פרק נוסף מוקדש למשרד החינוך ובו מצוין כי יש כיום יותר מורי קבלן מאי פעם והוגדלו תשלומי ההורים למימון תוכניות פרטיות. בנוסף, אושר בי"ס פרטי בינלאומי שמעטים יוכלו לשלם עבורו. עוד פרויקט של משרד החינוך שהופרט: 2013: פורסם מכרז להתקשרות עם קבלן חיצוני שיבצע בקרה ופיקוח על השילוב וההטמעה של רפורמת "אופק חדש" ו"עוז לתמורה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר