סדק סדק תרדוף

נדמה שמאז ההפסד האחרון בליגה הישראלית, שהיה מול הפועל ירושלים, מכבי ת"א לא איבדה את עשתונותיה ואיתם את המשחק כפי שקרה לה בבלגרד. אפשר לשייך את זה לתצוגה האדירה של הקהל הסרבי, אולי לסוג המומנטומים המשתנים שקורים לפעמים בכדורסל, אבל אפשר היה גם לזהות סדק במעטפת המנטלית שהקבוצה גיבשה סביבה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הפציעה של סופוקליס שחורצאניטיס יצרה חוסר ביטחון, ולא היה אף אחד שיקבל אחריות עם מהלכים עוצרי מומנטום שלילי. אם האיבוד של טייריס רייס יכול לקבל רציונליזציה בסגנון המשחק המתסכל לעיתים שלו, האיבוד של דווין סמית' בהוצאת הכדור, ללא פסק זמן, תיסכל יותר כי היתה ציפייה שהניסיון של השחקנים יצליח לנפק זריקה שאולי תוחטא ואולי תקלע, אבל לפחות תייצר מצב ניצחון. האיבוד העיד על ידיים כל כך רפויות מלחץ שנדמה היה שמישהו מרח מרגרינה על הכדור.

עם התחושה הזו ירושלים מגיעה העירה, סדק סדק רודפת, גופה בת"א וראשה בנובגורוד. עם יותם הלפרין, שתוהה אם הסל האחרון שלו מול הרוסים היה אמנם סל ניצחון או בעצם סל ירידה למחצית, עם ארטיום פרחוסקי שאולי מקבל את סופו חבול אבל מסתכן בצוואר תפוס ממבטים על אלכס טיוס המרחף עלי טבעות, ועם ניסיון כללי להרחיב את הסדק ולהתמודד על המקום הראשון.

הרישום של סופו מחר נראה תמוה על גבול ההתאבדותי. אם מכבי חפצה חיי יורוליג, היא צריכה ל"אתרג" אותו, לקוות שהציוות של טיוס וז'יז'יץ' ייתן תשובה לפרחוסקי, לליאור אליהו ולג'וש דאנקן עם סיכוי סביר שדיוויד בלו יתופקד בעמדה 5 - לא משהו חדש עבורו, ולקוות שטיוס ימשיך להוות איום בפיק אנד רול ובריבאונד ההתקפה. לא ברור אם זה אפשרי עבורה כרגע, אבל מכיוון ששיווי המשקל ההתקפי עובר כעת לגארדים של מכבי, יש צורך בפואנטות התקפיות קצרות יותר שייתנו לריקי היקמן ויוגב אוחיון ליצור במשחק בין שניים.

הכדורסל האנדרדוגי הזה מחייב גם דקות של לחץ: לאו דווקא לחטוף כדורים, אלא להוציא מירושלים את האפשרות להגיע בנוחות להתקפות מסודרות, שבהן אליהו ופרחוסקי יכולים לבוא לידי ביטוי, או אז ניווכח אם המדרגה תהיה מוכנה עבור דרווין קיצ'ן, ברייסי רייט והלפרין כדי לעלות עליה ומשם לטפס בסולם. אבל אם המסורת הירושלמית של שמירת ידיים בכיסים כשהיא מגיעה לנוקיה תימשך, היא תגלה שעל סולמות אי אפשר לטפס ככה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות