תשלום באופן פרטי עבור ניתוח לא מאפשר רק את בחירת המנתח, אלא גם מקצר את התורים בהשוואה לרפואה הציבורית, כך עולה מנתונים שאסף פרופ' אמנון להד. להד ניתח נתוני סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המקיפים 9,000 בתי אב וכ־29 אלף איש.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
מהנתונים עולה כי תשלום פרטי עבור הניתוח הגדיל ב־50% את הסיכוי לעבור אותו בזמן קצר יותר. כך 42% ממי שבחרו לעבור ניתוח בבתיה"ח הציבוריים המתינו פחות מחודש עד לניתוח, אך שיעורם של מי שהפעילו את הביטוח המשלים ובחרו מנתח, ואשר המתינו את פרק הזמן הקצר הזה, גדול יותר ועומד על 66%. שיעורם של מי ששילמו באופן פרטי לחלוטין עלה ל־%60. בסך הכל כמעט עשירית מהנשאלים נותחו במסלול הפרטי - 4.4% באמצעות ביטוח פרטי, ו־5% בתשלום פרטי לחלוטין.
הנתונים מהווים תמרור אזהרה לוועדת גרמן, שדנה בהסדרת שירותי הרפואה הפרטית בבתי החולים בישראל.הממצאים שאסף פרופ' להד, ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה העברית ומהמחלקה לרפואת משפחה בכללית בירושלים, הוצגו בכינוס המדעי השנתי של איגוד רופאי המשפחה.
המתנה של חודש לטיפול פסיכולוגי
עוד נמצא שוני רב בצריכת שירותים פרטיים בין תחומי הרפואה השונים, כשהתחומים המובילים בהיקף הביקורים הפרטיים של מטופלים הםנוירולוגיה (17.4 אחוז מהביקורים נעשו באופן פרטי), פנימית (16 אחוז), עיניים (14 אחוז), מיילדות וגניקולוגיה (13 אחוז), כירורגיה (12.7 אחוז) ואורתופדיה (10.7 אחוז). רופאי המשפחה ורופאי הילדים כמעט שלא רואים מטופלים באופן פרטי (3.4 אחוז ו-3.1 אחוז מהביקורים בהתאמה, היו פרטיים) וכך גם רופאי עור (7.7 אחוזים) וקרדיולוגים (6.6 אחוזים).
הרפואה הפרטית נוגעת גם לתחומים נוספים כמו טיפולים פסיכולוגיים. מניתוח נתוני הלמ"ס עולה כי 27 אחוז מהטיפולים הפסיכולוגיים היו במימון ציבורי בלבד ו-71 אחוז מהמטופלים המתינו פחות מחודש לטיפול. 51 אחוז מהביקורים היו במימון עצמי מלא שקיצר את זמני ההמתנה: 96 אחוז המתינו פחות מחודש.
"אין ספק שיש קיצור תורים בעזרת השר"פ, לא מדובר רק על בחירת מנתח ושום מערכת לא מצליחה לעשות בקרה של זה", אומר פרופ' להד. "זה חיזק את מה שהצגנו בוועדת גרמן לראשונה עם נתונים אובייקטיביים וכלל ארציים. מי שמשלם, ממתין פחות זמן לניתוח. זה קורה בתחומים רבים והרפואה הראשונית - רופאי המשפחה והילדים כנראה נקייה מזה". הנתונים הוצגו בכינוס המדעי השנתי של איגודרופאי המשפחה.
"סוג התשלום משפיע"
במחקר קודם שערך פרופ' להד, יחד עם פרופ' מאיר ברזיס בקרב מטופלים בהדסה נמצא, כי התורים בשר"פ היו קצרים פי 10 מאשר במסלול הציבורי.
"מצב זה החמיר בעשור האחרון עם שגשוג הביטוחים המשלימים. בקביעת תור לייעוץ, פרוצדורה או ניתוח בבית חולים נראה שסוג התשלום משפיע יותר מהצורך הקליני. שוב נמצא שכנראה יותר חשוב איך משלמים על שירות מאשר הסיבה לצורך בשירות. צפוי ששילוב רפואה פרטית במסגרת בתי החולים הציבוריים יאריך את זמן ההמתנה לניתוחים במימון הציבורי", מזהיר פרופ' להד.
בשבועות הקרובים צפויות להתפרסם מסקנות של ועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן שתכריע האם תתאפשר הרחבת שירותי הרפואה הפרטית גם לבתי החולים הציבוריים ובאיזה אופן היא תינתן. לוועדה הוצגו מודלים שונים ששמים דגש על שקיפות בתורים והפרדה בין השירות הציבורי לפרטי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו