"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השיקול הבולט בבחירת מוסד לימוד - המלצות מהחבר'ה

סקר של התאחדות הסטודנטים בדק מהם השיקולים בבחירת מוסדות לימוד - והנתונים מפתיעים • כרבע מהמשיבים: "איננו לומדים איפה שרצינו"

,עודכן
אוניברסיטת ת"א. כנראה חשוב יותר עם מי אנחנו לומדים צילום: עמי שומן // אוניברסיטת ת"א. כנראה חשוב יותר עם מי אנחנו לומדים

אני פה בגלל חברים שלי: ההחלטה באיזה מוסד אקדמי ללמוד היא מהגורליות שאנו מקבלים בחיינו. כעת מתברר כי השיקול העיקרי בבחירה שלנו הוא המלצות שאנו מקבלים מהחברים הסובבים אותנו. כך עולה מסקר שנערך לאחרונה עבור התאחדות הסטודנטים מטעם מכון "מאגר מוחות", ושבו השתתפו לא פחות מ־9,268 סטודנטים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בסקר דורגו הסיבות שבגללן בוחרים סטודנטים במוסד אקדמי כלשהו וכן מידת שביעות הרצון הכללית שלהם מהלימודים במקום. 31% מהסטודנטים מכריעים היכן ללמוד בהתאם להמלצות שהם מקבלים מחברים ומבני משפחה. במעמד דומה ניצב האינטרנט, המיקום הגיאוגרפי התברג למקום השלישי עם 20%, ורמת הלימודים ניצבת במפתיע רק במקום הרביעי עם 15%. הימים הפתוחים חותמים את החמישייה הראשונה.

נתון די עגום מעלה כי רק 64% מהסטודנטים היו ממליצים לחבריהם ללמוד במוסד הלימודים שבו הם בחרו. כרבע מהסטודנטים (24%) העידו כי אינם לומדים במוסד שבו חפצה נפשם וכי נאלצו להתפשר. ואמנם, רק בארבעה מוסדות לימוד העידו כלל הנשאלים כי הם לומדים במוסד שבו הם רוצים: מכון ויצמן, בצלאל, האקדמיה למוסיקה ע"ש רובין והקמפוס החרדי קריית אונו.

הסטודנטים שהשתתפו בסקר התבקשו לדרג בציון של 1 עד 5 עד כמה הם ימליצו לחבריהם ללמוד במוסד הלימודים שלהם. מכון ויצמן קטף את המקום הראשון עם ציון של 4.61, במקום השני מתייצב המרכז הבינתחומי בהרצליה עם ציון של 4.42, במקום השלישי התברג סמינר הקיבוצים עם ציון של 4.4, ובמקום הרביעי נמצא המרכז האקדמי ויצו חיפה עם ציון של 4.25.

שלושת המוסדות שקיבלו את הציון הנמוך ביותר הם אורט סינגלאובסקי עם ציון של 2.76, המכללה האדמית להנדסה אורט בראודה בכרמיאל עם ציון של 3.17, והמרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן עם ציון של 3.25. רוב האוניברסיטאות קיבלו דירוג נמוך למדי.

"מצב שבו רמת ההוראה אינה פקטור עבור אוניברסיטאות וכמות הפרסומים של מרצה היא השיקול המרכזי בתגמולו פוגעים בחוויית הלמידה של הסטודנטים וברמת הלימודים", אמר אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים, "אם מוסדות לימוד ישקיעו בהוראה איכותית, יותר סטודנטים ירצו להתקבל אליהם. התאחדות הסטודנטים הצהירה במסמך שאותו הגישה למל"ג בדיון בנושא איכות ההוראה כי יש להכיר במרצים מצטיינים בהוראה ולתגמל אותם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר