"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

משאל עם בקרים - יום גורלי באוקראינה

תושבי חצי האי יכריעו היום אם להתנתק מאוקראינה - והמתח בין רוסיה למערב מגיע לשיא • ארה"ב: נקפיא נכסי רוסיה; מוסקבה משכה 105 מיליארד ד' מארה"ב

,עודכן
הפנים אומרות הכל. קרי ולברוב, שלשום צילום: רויטרס // הפנים אומרות הכל. קרי ולברוב, שלשום

צילום: רויטרס

בשעה שאתם מחזיקים את העיתון בידיכם, בחצי האי קרים שבאוקראינה אמור להיערך משאל עם שעשוי להכריע לא רק את עתיד האזור, אלא גם לקבוע את עתיד היחסים בין רוסיה למערב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

תושבי קרים יתבקשו היום להכריע אם ברצונם להישאר חלק מאוקראינה - או להתנתק ממנה ואולי אף להצטרף לרוסיה. מדובר במשאל שתוצאותיו צפויות מראש: גם משום שכ־58% מתושבי קרים הם רוסים אתנים וגם משום שרוסיה פרשה את כוחותיה בחצי האי בלי לקבל על כך אחריות.

בסוף השבוע שלפני המשאל, המתח באוקראינה כולה הרקיע שחקים. בחרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה שממוקמת במזרח המדינה, התעמתו מפגינים פרו־רוסים עם תומכי קייב ולפחות שני מפגינים נהרגו.

הוסיפו למתח הדיווחים אתמול על כ־60 חיילים רוסים, שהשתלטו על מפעל גז הממוקם במחוז חרסון, מצפון לקרים. שר החוץ האוקראיני אנדריי דשיציה כינה את הפעולה "פלישה צבאית". הרוסים טענו כי הפעולה נועדה למנוע מתקפת טרור אפשרית על מתקני הנפט באזור. ואילו בסימפרופול, בירת קרים, פשטו כוחות משטרה חמושים אתמול על מלון שבו שוהים עיתונאים מערביים רבים. המשבר סביב קרים הגיע גם למוסקבה, עת הפגינו רבבות אזרחי רוסיה נגד המעורבות הצבאית של רוסיה בחצי האי קרים ונגד משאל העם.

גם בזירה הדיפלומטית המתח גדול. רוסיה הטילה אמש וטו על הצעת החלטה במועצת הביטחון שגינתה את משאל העם בקרים. הגינוי, שכלל הצהרה שלפיה אין תוקף למשאל העם, זכה לתמיכה של 13 מ־15 חברי המועצה, כאשר סין נמנעה ואילו רוסיה התנגדה והטילה וטו. ההצבעה באו"ם התקיימה יום אחרי פגישה בין מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי לשר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שהסתיימה ללא תוצאות. לברוב אמר כי מוסקבה לא תקבל שום החלטות על עתידה של קרים עד אחרי שיתקבלו תוצאות המשאל. קרי, מצידו, אמר כי קיום המשאל מהווה "הלכה למעשה סיפוח של קרים בדלת האחורית ונוגד את החוק הבינלאומי". ארה"ב אף הודיעה כי תהיה מוכנה להקפיא נכסי רוסיה ולמנוע אשרות כניסה לבכירים רוסים אם יימשך סיפוח קרים.

רוסיה לא נותרה חייבת. העיתון "פייננשל טיימס" דיווח כי מוסקבה משכה כ־105 מיליארד דולרים מארה"ב בתוך שבוע. מדובר במשיכת הדולרים החדה ביותר מאז ומעולם, והיא הסיבה לחולשת הדולר בעולם ולנפילת המטבע האמריקני לשפל של שנתיים.

בהכנת הידיעה השתתפואלי לאון, יוני הרש, ארה"ב, וזאב קליין

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר