"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושוויץ: נמצא מכשיר לקעקוע המספרים

מנהל המוזיאון: התגלו חותמות המחטים עם הספרות 2, 3 ו־6 • הוא סירב לגלות היכן אותר הציוד, אך הבטיח שיוצג לציבור

,עודכן
חותמות המחטים שהתגלו צילום: אי.פי.אי // חותמות המחטים שהתגלו

70 שנה אחרי שחרור מחנה ההשמדה, נמצא הציוד ששימש את הנאצים באושוויץ־בירקנאו לצורך קעקוע האסירים היהודים. כך דיווח ה"טלגרף".

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

על פי מנהל מוזיאון אושוויץ, פיוטר ציוונסקי, בציוד התגלו חותמת מתכת עם הספרה 2, שתי חותמות עם הספרה 3 ועוד אחת עם הספרה 6 (או 9). בהציגו את החותמות, העיד ציוונסקי כי מדובר "בממצאים החשובים ביותר שנמצאו זה שנים".

החותמות עשויות מסמרים שחוברו ללוח עץ על פני לוח מתכת. הן נדחפו אל הבשר החי של האסירים ודיו שנשפך על הפצע הטרי יצר את הקעקוע. הציוד התגלה בפולין, אך במוזיאון סירבו לחשוף את זהותו של המוצא ואת המיקום המדויק.

אושוויץ היה המחנה היחיד שבו קועקעו אסירים בשואה. עם הקמת המחנה הוטבע המספר על בגדיהם של האסירים, אך הנוהל השתנה בעקבות התפוררות הבגדים ובשל הקושי של הסוהרים לזהות את גופותיהם של אלו שהופשטו לפני שנרצחו. לאחר המלחמה הפכו המספרים לסמל לחוסר האנושיות והאכזריות של המטביעים אותם. דרך אגב, הקעקוע החל ב־1941 כדי לזהות אסירים סובייטים.

מציאת החותמות נושאת משמעות היסטורית, תיעודית ומחקרית רבה, משום שברחבי העולם יש רק חותמת אחת מסוג זה, השמורה במוזיאון הרפואה הצבאי בסנט פטרבורג ברוסיה. כעת החותמות שאותרו בפולין יוצגו במוזיאון אושוויץ.

משה העליון מבת ים, שהיה בן 18 כשהגיע לאושוויץ, נזכר אמש: "למיטב זיכרוני, לא היו מכשירים אלא מחטים. גם כשאני מסתכל על הקעקוע, אני לא רואה קו ישר אלא נקודות־נקודות. כך זה אצלי וכך אצל ניצולים אחרים". על היום שבו קועקע המספר על זרועו, אמר: "חיכינו בתור ארוך, משהו כמו 500 אנשים. אלו שיצאו משם שאלנו מה עשו להם, והם אמרו שזה לא משהו נורא. אני זוכר שהרגשתי רק דקירות כאלה ביד".

הניצול משה העליון, אמש צילום: יהושע יוסף

יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, קולט אביטל, אמרה אמש: "למציאת ציוד הקעקוע מאושוויץ יש חשיבות רבה לנוכח מספרם הרב של מכחישי השואה ברחבי העולם. כל הוכחה כזו מציבה אותם בפני מציאות שקשה להתעלם ממנה ומסייעת להנצחת הזוועות שאירעו ולהכרה בהן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר