"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכנסת נגד הוזלת הארנונה

ועדת הפנים משכה את הצעת חוק הארנונה ודחתה ההצבעה למושב הקיץ

,עודכן
הארנונה לא תופחת

יומיים אחרי שאישרה את הצעת חוק הארנונה, שאמורה הייתה להוזיל בפעם הראשונה את הארנונה, ועדת הפנים ביטלה את החלטתה ומשכה את הצעת ההחלטה, וקבעה כי ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה תתקיים רק במושב הקיץ של הכנסת.

לבקשתם של ראשי רשויות מקומיות, המתנגדים לחוק הארנונה, הוועדה בראשות ח"כ מירי רגב, קיימה היום (רביעי) דיון חירום יוצא דופן ובסופו היא משכה חזרה את החוק משולחן הכנסת. ראשי הרשויות המקומיות הביעו חשש מאובדן של מאות מיליוני שקלים מהכנסות הארנונה עקב האינפלציה הנמוכה והקיפאון בשכר במשק. בגלל החרמת הדיונים על ידי האופוזיציה, רק שלושה ח"כים מהקואליציה נכחו בדיון החירום בוועדת הפנים.

לפי הצעת החוק שיזם שר הפנים גדעון סער, הארנונה הייתה אמורה להתייקר רק ב-1.3% בלבד בשנת 2015, לעומת התייקרות הארנונה ב-3.66% בשנת 2014 ו-2.3% בשנת 2013. גובה תשלומי הארנונה נקבע לפי משוואה המתבססת על ממוצע משוקלל של האינפלציה והשכר הממוצע במשק. יו"ר הוועדה ח"כ רגב החליטה כי הצעת חוק הארנונה לא תובא להצבעה במליאה וכי הדיונים יתחדשו רק במושב הקיץ, וזאת בגלל שמשרדי האוצר והפנים טרם הגיעו להבנות עם השלטון המקומי על הפיצוי שיינתן לרשויות המקומיות עקב אובדן ההכנסות מהארנונה בגלל האינפלציה הנמוכה.

רק לפני כחודש, וועדת הכספים אישרה בדיעבד ובצעד חריג, כי בנוסף להתייקרות מחירי הדירות ושכר הדירה, הארנונה למגורים ועסקים בשנת 2014 תתייקר לפחות ב-3.36%-3.66%, לעומת העלאת הארנונה ב-2.3% בלבד בשנת 2013. מדובר בהתייקרות הארנונה בין 117.6 שקלים ל-201.6 שקלים למשפחה, בהתאם לגודל ומיקום הנכס. ב-57 עיריות חזקות, בעיקר במרכז הארץ, הארנונה תתייקר ב-3.66%, תוספת של בין 128.1 שקל ל-219.6 שקלים למשפחה. תשלומי הארנונה עומדים כיום על בין 3,500 שקלים ל-6,000 שקלים בשנה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר